חתם סופר/שבועות/לה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כרמי שלי לפני האלף לך שלמה לדידיה ומאתים לנוטרים את פריו רבנן כו' יש לפרש באופן דלא פליגי ומר אמר חדא אלו ואלו דברי אלהים חיים וכל דברי חכמים קיימים. הנה דרך משל לקח י"ב אלף אלף למטה לכל מטות ישראל והיינו אלף לדידיה ללחום מלחומותיו ולעבוד עבודתו ומאתים רבנן הפריש מכל שבט שיהיו שומרים משמרת הקודש לעבוד עבודת ה' וטעמא נ"ל דוקא מאתים כידוע בז' ימי בנין שלמעלה יש בכל אחד ב"ד הנקרא סנהדרי קטנה של כ"ג לבד מהשביעי שבו סנהדרי גדולה שבו נידון כל אדם חשוב שש פעמים כ"ג ופ"א ע"ב עולה מאתים ועשר והכא חסר הנך עשרה הוסיף עליהם עשרה ספירות יהיה איך שהיה הפריש י"ב פעמים מאתים רבנן להיות מיושבי בה"מ והם חוזרים חלילה אלף לכל יום על שם אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים והיינו דרש השני האלף למלך שהשלום שלו ומאתים הם לעבודת המלך ולא כראשונים כ"א שומרי משמרת המלך להגן מאשמדי שמתפחד המלך ממנו והחכמים שומרים אותו סביב למטתו ששים גבורים ג' משמורת הוה לילה ג' פעמים ס' הרי ק"פ וי"ח שרי עשרות וב' שרי מאות הרי מאתיים לנוטרים פריו המה ששים גבורים סביב לה ומזה מוכח כיון שהסכין ר' חכמים מאלף בסכנת אשמדאי ולא חס עליהם ש"מ דמלכא דקטלא חד משיתא כו' ודו"ק:
לפי שנאמר ושמעה קול אלה כו' צ"ע כיון דגמירי גז"ש לאיזה צורך תהיה מופנה כיון שאין להשיב כלל ויש לומר דאיצטרך קרא לחייב נמי אשבועה בלא אלה ואאלה בלא שבועה ולאפוקי ממה שסבר המהרש"א לקמן דקושית הש"ס התם שבועת האלה כתי' אתרווייהו כתיב וליתא אלא לרבנן הקשה אף ע"ג דלדידהו נמי מצינן למימר אף ע"ג דלא גמירי גז"ש מ"מ מיתורא דהאי קרא מפיק להו אלה בלא שבועה ושבועה בלא אלה יש לומר דרבנן לית להו הך מה מצינו דאמרה תורה השבע ואל תשבע קלל ואל תקלל ואם כן מסתבר טפי למוקמיה קרא באא"ע לסוטה תנהו לכל אלות ושבועות שבתורה דמודו בהו רבנן דשם בעינן חוץ מעדות דחמיר דמושבע מפי אחרים חייב לא ילפינן לקולא דבעינן שם דוקא. והא"ש נמי מאי דמייתי מדר' חנינא בר אידי מהשבע ואל תשבע אף ע"ג דהתם לא קאי אעדות כלל כמו שהקשה המהרש"א והא"ש דמדנפק ליה כל שבועות ואלות שבתורה ממה מצינו אייתר קרא לעדות ודוק:
ודע מ"ש המהרש"א דה"ל לרש"י לפרש ואל תשבע קאי אעדות. לא הבנתי מידי שבועה בעדות כתיב כ"א קללה אלא בתר דילפינן מסוטה ידעינן דבשבועה מיירי קרא אבל בתחלת הילפותא לא שייך לומר אמרה תורה אל תשבע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |