אילת השחר/כתובות/עח/ב

אילת השחר כתובות עח ב

דף ע"ח ע"ב

שכן בעלה זכאי כו' ובהפרת נדריה. למה הפרת נדרים נקרא זכיה הרי אי"ז ממון. והתוס' בקידושין (ג' ב' ד"ה האב זכאי) הביאו מהירושלמי דזכאי בביאה היינו ליטול כסף, ובברכת שמואל שם ביאר דצריך שיהי' בעלים כדי ליטול כסף עי"ש, ומהאי טעמא אם א' יעכב לאחרים מליטול דבר הפקר רק אם ישלמו, וכן לעכב לראובן מליכנס לשמעון ליקח כסף, אין לו זכות, דאינו בעלים ע"ז, ואולי אי"ז גזל אך אין לו רשות.

רש"י ד"ה ה"ג ור' חנינא בן עקביא דאמר כמאן כבית שמאי. ואם בא לוקח לב"ד לימלך אמרינן לי' לא תיזבון. בתוי"ט דייק מרש"י דס"ל דהאיסור הוא רק על הלוקח, וביאר משום דהקשו תוס' לעיל (עמוד א') דכיון שהיא מוחזקת והיא ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ולמה אסורה למכור, לכן ס"ל לרש"י דאה"נ דלה מותר למכור, אלא דלגבי לוקח לא מהני חזקה שלה לכן אין לו לקנות, וזה דאמרינן לא תמכור דלא תמצא קונים משום שאסור להם לקנות, וצ"ע דכל פעם שא' זוכה מדין מוחזק וכי אסור לקחת ממנו, דודאי דכיון דזוכה מותר לכ"א ליקח ומ"ש כאן.

והנה באבני מלואים (סי' צ' ס"ק י"ט) הלך בדרך התוי"ט, וביאר בזה הא דלקמן (דף פ"א ב') אמר ר' יוסף דכיון דאמור רבנן לא ליזבון אי זבין לא מהני זביני', והקשה עליו אביי מבית הלל דלכתחילה לא תמכור ואם מכרה קיים, וכונת הקושיא כיון דלהלוקח אסור לקנות אז לר' יוסף לא הי' להלוקח מהני קנינו, וכמו ביבם דאסור דלכן לא מהני המכירה. ולביאורו צ"ע דמי דמי הא התם המכירה אסורה מתורת ודאי, משא"כ בהא דארוסה שאסורה ללוקח רק מדין ספק.

תוד"ה לא כר"י. עיין במהרש"א ובפנ"י. קיצור דברי התוס' דס"ל כהני ראשונים דנכסים שעוד אין לה לא מהני סילוק, וע"כ דמיירי מנכסים שכבר יש לה כשהיא ארוסה, וכיון דבסוגיא דדף פ"ג ב' מבואר דהוי ספק אם התכוין לגבי שלא יהי' לו זכות אכילת פירות, וזה ע"כ קאי לגבי סילוק זכותו אחר הנישואין, ומ"מ אומרת המשנה דמהני סילוק לענין שאם מכרה קיים, הרי דס"ל לתנא דנכסים שנפלו כשנתארסה ומוכרת משניסת מכרה בטל דלכן צריך להתנות שיהא מכרה קיים.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א