אילת השחר/כתובות/עז/א

אילת השחר כתובות עז א

דף ע"ז ע"א

תוד"ה אבל. גבי איש ליכא למימר דנסתחפה שדה של אשה דאיש אינו שדה של אשתו. יל"ע א"כ מ"ט קטלנית איכא למ"ד מזלה גרים, הרי אם אינו שדה שלו איך מזלה יגרום שהוא ימות, ועי' בבית שמואל (אהע"ז סי' ט' ס"ק א'), ובביאור הגר"א (ס"ק ט') בשם הרא"ש דמזלה גרם היינו פרנסה לפי המזל ואשה זו מזלה רע ומתו אנשיה שלה כדי שתחי' בצער עכ"ד, ויל"ע דהרבה פעמים אף כשמת מניח לה ירושה גדולה ולא הפסידה מזונות [ועי' נודע ביהודה מהדו"ק אה"ז סי' ט'].

והנה הגר"א שם (ס"ק ח') הוכיח דלא אמרי' מזלה גרם רק במיתה ולא בגירושין מהא דלא אמרי' בגמ' שם נפק"מ זו. אך אפשר לדחות דלא נקט בגמ' כל הנפק"מ, דהנה נכרית שמתו שתי בעליה ואח"כ נתגיירה, אם נדון לגבי קטלנית, הרי לכאו' אי משום מעיין ה"ה בגוי', אבל משום מזל לא שייך, וא"כ יש עוד נפק"מ ולא נקט לה בגמ', וע"כ דלא הזכירו את כל הנפק"מ [ובפתחי תשובה שם ס"ק ו' מציין לתשובה מאהבה ח"א סימן צ"ב, ועי"ש דכתב סברא הנ"ל על שאלה אחרת].

סבורה הייתי שאני יכולה לקבל. והנה גם חכמים מודים דבלא התנה אע"פ שידעה והסכימה מ"מ יכולה לטעון כסבורה הייתי, רק בהתנה פליגי אר"מ, וצריך להבין מה מוסיף התנאי, והנה ע"כ אין הסברא של כסבורה הייתי עושה שיהי' מק"ט, דא"כ לא צריך גט, ומשמע בכל הסוגיא דרק כופין להוציא אבל גט צריך, וע"כ צריך לומר דהא דסברה וקיבלה היינו שיהי' מחילה לענין שלא יתקנו בשבילה לדרוש גט, ואי לא סברה וקיבלה נשאר לה זכות מתקנ"ח, אבל בודאי דיש כאן הסכמה על הקידושין, א"כ מאי מוסיף בהתנה בפירוש, וכי איזה קנין עושה ההתנאה, ומה שייך בכלל קנינים ע"ז, ובשטמ"ק כתב בשם הריטב"א דאמרו בירושלמי בפרק לא יחפור שהמקבל עליו ניזקין שאין להם חזקה תלוי בפלוגתא דר"מ ורבנן, והא קי"ל דהלכה כרבנן, והיינו דאמרינן בב"ב (כ"ג א') אין חזקה לניזקין הא ראיה יש, והיינו לפי רבנן דלר"מ לא מהני.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א