אילת השחר/כתובות/עא/ב

אילת השחר כתובות עא ב

דף ע"א ע"ב

בבגדי צבעונין. פרש"י גנאי ובזיון הוא לה ומתגנה עליו. ויל"ע א"כ בנערה שאביה מיפר לה נדרי עינוי נפש, דלא שייך דמתגנה עליו, אם מ"מ זה בכלל נדרי עינוי נפש. ויל"ע אם הבעל יכול לכוף את אשתו ללכת בבגדי צבעונין [ועמש"כ לתמוה לעיל דף ד' ע"ב בהא דאמרינן דאבילותה אינו רשאי לכופה להיות כוחלת ופוקסת, דמאיזה דין יכול לכופה לזה כשאינה באבילות], וכן יל"ע אם באיש כהאי גוונא היה נקרא עינוי נפש.

שלא מצינו שועל וכו'. פרש"י מחמת שרגיל, לפי"ז במי שנשא אשה מקרוב דאינו רגיל וכי יוכל להפר, ולא מצינו חילוק בזה>ENG<.>HEB< ובכלל יש לעיין מה תשובה היא זו, הרי מ"מ יכול לטעון שאינו צריך להיכנס למצב שיהא צריך להיזהר.

כדאמר רב כהנא וכו' הנאת תשמישך עלי יפר לפי שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו. הק' רעק"א מ"ט מייתי הא דרב כהנא הרי מתני' היא לעיל דף ס"א ב' דמצי מדיר את אשתו מתשמיש. וי"ל דכשהוא נודר פשוט יותר דאין מאכילין דבר האסור לה, דלא שייך לומר שהוא יאסור עליה איזה דבר ויכפנה לאכול דבר האסור, ולא הוי שמעינן מהתם להיכא שהיא נדרה לאסור תשמישו עליה, להכי מיתי מרב כהנא דגם בכהאי גוונא אין מאכילין לאדם דבר האסור לה.

ובאמת היא סברא פשוטה דאין מאכילין לאדם דבר האסור לו, ולמה צריך לראיה כלל, אבל משמע בגמ' דאי"ז פשיטא, וא"כ מההיא מתני' אין ראי' להיכא שהיא נדרה לאסור עצמה.

והא דאין מאכילין לאדם דבר האסור לו, י"ל דאי"ז רק מחמת לפני עור, אלא חמור יותר מזה, דכל שמכריח את חבירו לעבור איסור, נזקף האיסור על המאנס. וכדמוכח בהא דפריך לעיל דף ג' ע"ב ולידרוש להו דאונס שרי, ולכאו' איך יהא מותר להכניס עצמן לאונס, אלא מוכח דכיון שהגוי יאנסנה לא חשיב כלל איסור שלה אלא שלו. וע"כ כן דאל"כ יהא מותר לראובן לאיים על שמעון שיחלל שבת ואם לא יהרגנו, וביטלת תורת שבת דכל אחד יכריח את השני, וע"כ דבכה"ג נזקף האיסור על המאנס, ועמשנת"ב בזה לעיל ג' ע"ב.

הנאת תשמישך עלי יפר. צ"ב הא מ"מ הנדר גורם לבטל את שיעבודה, ולמה הוא חל, משמע דמ"מ כיון שעושה בעקיפין חל ע"ז הנדר.

כופה ומשמשתו. אין הכונה שבא עליה בכפיה דאסור לשמש באונס, אלא כופה היינו מצד הנדר [אמנם בקובץ שעורים אות רל"א מתקשה בלשון כופה דהא בני אנוסה הוי מבני ט' מידות עי"ש].

תוד"ה כגון. וא"ת ואמאי לא מוקי לה וכו'. יש להקשות דנוקי שנדרה בדבר שא"א להתקיים ותלתה בקישוט דמבואר בתוס' (לעיל ד"ה שלא) דבנודרת בדבר שא"א לקיימו על תנאי, כיון דאפשר שלא תעבור על תנאי כמו דההוא עובדא דר' אחא דשרקי' טינא דחל נדר, א"כ נוקי כה"ג ולא שייך תירוץ התוס', ואפשר לומר דנהי דבשעת הנדר כיון דאפשר שלא תעבור על התנאי חל הנדר, מ"מ אחרי שעברה על התנאי וחל על דבר שא"א לקיים כבר לא שייך הקמה, דהקמה הוא ג"כ מדיני נדר, ולכן שייך שאלה עליו, וכיון דמקיים דבר שא"א להתקיים לא שייך הקמה, וממילא גם קודם שעברה על התנאי א"א להקים, כיון דכל מה שאפשר להפר לפני שחל דינו משום דכשיחול יוכל להקים, אבל נדר שאחרי שיחול לא יוכל להקימו גם כעת א"א להקימו, וכיון שכן א"א להעמיד בנדר שא"א להתקיים דע"ז לא מהני הקמה והפרה, וכל קושייתם היתה מנדר על מין א' או הרבה מינים, וע"ז שפיר תירצו דלר' יהודה צריכה להמתין יום א'.

וצ"ל דהא דמחדשינן הסברא דמשום דמיסנא סני לה לא ממתינים, היינו מכח הקושיא, דאל"כ למה לא תמתין במשנתינו, דכיון דע"כ מיירי בנדרה היא דאל"כ הא בודאי ממתינין, ולזה יצא לנו הכרח דבנדרה היא לא ממתינין משום דסני לה, אבל אי נימא דזה ידענו מסברא, א"כ מאי קשה להו אדרבה לכן מוקי בנדרה ותלתה בתשמיש להשמיענו האי רבותא דמיסנא סני לה [ובר"ן הוכיח דרבנן ס"ל דמיסנא סני לה מהא דלא תלך לבית אביה וכו' דמתניתין דלקמן ע"א ב', ועי' ברעק"א].

תוד"ה אבל. וא"ת וימתין וכו'. יש לעיין מה הוקשה להם הא לכאורה בפשוטו משמע כתירוצם בסוף, ונראה דקודם סברו דמטעם דמיסנא סני לה לא תחזור לבקש פתח, וקצת כעין זה כתב רש"י לעיל, אלא דרש"י ס"ל סתם דלא תחזור כיון דהיא דורשת גט מסתמא אינה רוצה בו, ועכשיו לפי התוס' הביאור דמחמת דהקים יש לנו סברא דודאי שונא אותה לפי דעתה ובודאי לא תבקש היתר ואין תועלת בהמתנה, וע"ז הקשו דיש תועלת דישאל על ההיקם ויחזור ויפר, ובסוף תירצו דמיסנא סני לה עושה שקשה בעיני' להיות עמו ולכן בכה"ג לא חייבו להמתין על הספק, אבל אין הטענה דמיסנא סני לה סיבה שתדרוש בעד זה גט, אלא דמיסנא סני לה לא תיקנו להמתין על הספק, והו"ל כמו לרב דאין ממתין בסתם ה"נ לשמואל בסני לה.

חודש אחד יקיים שנים יוציא וכו'. הלשון ק"ק דהא עד שני חדשים יקיים, ולמה אומר רק חודש יקיים [ובתפא"י כתב דיום אחד בחודש השני כבר נקרא ב' חדשים].

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א