אילת השחר/בבא מציעא/קיב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רמב"ן
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png קיב TriangleArrow-Left.png ב

דף קי"ב ע"ב

רש"י ד"ה תקנות קבועות. ראוי לעשותן קבע לעקור עליהם דבר מן התורה דמדאורייתא מי שיש עליו לשלם הוא נשבע דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם והכא שקלוה לשבועה מבעל הבית ושדיוה אשכיר. צע"ק דלכאורה כל תקנות בממון וכגון בקנין דמה"ת מעות קונות ותיקנו דמשיכה קונה הלא עקרו מה שהי' קנין מדאורייתא, וכן כל תקנות בממון הא בלי התקנה הי' דינם מה"ת אחרת ממה שהוא ע"י התקנה, ואפשר כעין מש"כ הט"ז יו"ד סי' קי"ז דבדבר המפורש להיתר מה"ת לא אסרו חכמים, וכמדומני שיש מקומות שאסרו, אלא דצ"ל הכי מה שזה ניכר יותר נגד התורה לא עשו חכמים אלא היכא שיש טעם חזק, ולפי"ז ס"ל דבכל התקנות אע"ג דמדאורייתא לא הי' הדין כן מ"מ לא הי' מפורש פרט זה בפירוש, משא"כ כאן שכתוב מפורש דהנתבע נשבע ולא התובע, אז כדי לתקן נגד הדין צריך שיהי' טעם ונימוק חשוב כדי לתקן זה.


תוד"ה אי הכי ניתיב. ומשני להפיס דעתו של בעה"ב לפי שסבר בדעתו בברור שפרע אבל בהלויתני ואיני יודע אם פרעתיך אין צריך שבועה דלא שייך הפסה כיון שהוא מודה שאינו יודע אם פרע. צ"ע דהנה כשהבעה"ב יודע שהשכיר משקר משום שבאמת פרע להשכיר איזה להפיס יש בזה דהא יודע שנשבע לשקר, ולהפיס שייך אם לא יודע רק חושד שמא משקר ועי"ז שישבע יפיס דעתו כי יחשוב כי מסתמא לא ישבע לשקר, ולכן אמרינן לעיל דף ל"ה ע"ב דשומר נשבע להפיס דעתו של הבעה"ב דהא הבעה"ב אינו יודע אם זה נכון מה שהשומר אומר, אבל כאן איך זה מפיס דעתו ולהיפך כשאינו ברור שייך להפיס, ויש מי שרצה לומר שיש בה כדי להפיס בעצם החיוב שבועה כי חושב עי"ז שהשכיר לא ירצה לישבע לשקר, אבל יש לעיין בזה דהנה למ"ד חשוד אממונא חשוד אשבועתא הא דחייב לישבע הנשבע ונוטל, הוא משום שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו כמבואר לעיל דף ו' ע"א, וצ"ב למה השני רוצה שישבע דהא נהי דב"ד לא יודעים וחושבים להשביעו משום ספק מלוה ישנה, מ"מ זה שרוצה שהשני ישבע למה רוצה זה דהא בין כך חשוד אממונא חשוד גם אשבועא, דהא יודע כי אין לו שום שייכות שיהי' דין ספק מלוה ישנה, וא"כ הוא חשוד אממונא ולמה ישביעו, דהא חשוד אממונא חשוד אשבועתא, וצ"ל כיון דב"ד לא שואלין אותו אם רוצה שישביעו את השני אז ב"ד מחייבין משום שחוששין שמא מלוה ישנה והמלוה אינו מחוייב למחות למה שמשביעין, אבל אם באנו לומר שזה משום להפיס דעתו, הרי כל השבועה מחמת שהוא רוצה ואיך נוכל לומר שהוא רוצה, דמה יהי' לו מזה דהא חשוד אממונא חשוד אשבועתא והשבועה לא תפעול כלום.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א