אילת השחר/בבא בתרא/קעא/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
אי הכי שטרי הלואה נמי וכו'. והק' הריטב"א אמאי לא נוקי במאוחרים ומיירי בתוך זמנו, ותירץ דמשמע דמיירי דאיחרוהו זמן מרובה, עוד תירץ דגם בתוך זמנו איכא למיחש דזימנין דפרע בגו זימניה, וצ"ע להסברא דחיישינן שמא יפרע תוך זמנו, דכמו למ"ד אין כותבין שובר לא חיישינן שמא יסכים ליקח שובר, כיון דע"פ דין אינו מחוייב לקבל שובר לא חיישינן שמא הוא יפסיד אנפשיה, א"כ ה"נ בתוך זמנו דאז ודאי אינו מחוייב לשלם, בפרט אם לא יחזיר לו גם את השטר אמאי ישלם, ואפי' למ"ד כותבין שובר צריך להיות דינו כאן כמו למ"ד אין כותבין שובר [וביאור קושייתו שיהיה כשר תוך זמנו, היינו דאם יביא לב"ד השטר תוך זמנו יוכל לגבות לאחר זמנו, דתוך הזמן הא אי אפשר לגבות].
דכל אימת דנפיק לרעיה. היינו דאע"ג דאמרינן עבד לוה לאיש מלוה, כל זה אם הדבר תלוי בשמירה דעי"ז לא יבוא הלוה לידי הפסד, אמרינן דזהירות זה מוטל על הלוה, אבל לגבי הפסד שיוצא ושלא יועיל ע"ז שמירה, ודאי אין הלוה מחוייב להפסיד יותר מהמלוה, וכיון דאם לא יכתבו סתמא יהיה לו הפסד, יכול לבקש שיכתבו סתמא, ולפי"ז מאי דאמרינן אח"כ דהאידנא לא קעבדינן הכי, א"ל רבנן תקוני תקין מאן דעביד עביד, אין הכוונה דעשו תקנה מיוחדת, דזה מצד הדין, אלא שרבנן הנהיגו כן.
תוד"ה בתר. שמא היו שוכחין. היינו נהי דאחר שאמר והנהיג לספרי לכתוב השובר על ההלואה של זמן השטר או סתם, כבר לא צריך לכתוב האי שטרא דנן וכו', מ"מ למה הוצרך להנהיג לכתוב זמן של השטר, ע"ז כתבו משום דלפעמים היו שוכחים ולא היו כותבים שטרי דנן וכו', לכך הנהיג לסופר לכתוב בתוך השובר זמן השטר, וממילא כעת כבר ל"צ לכתוב שטרי דנן.