אילת השחר/בבא בתרא/יג/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
תוד"ה מדביק. אבל כשהן מדובקין יחד אינו גנאי. האחרונים תמהו דלפי"ז מאי מייתי ראיה במגילה (דף כ"ז) דמותר להניח ס"ת על ס"ת כמו דבאותה ס"ת עצמה מונח דף על דף, דשאני התם כיון דמכורך יחד, והראי' דבמכורך יחד מותר אפי' נביאים ע"ג תורה, וברש"ש תירץ דשם רוצים להוכיח דקדושות שוות מותר להניח זה על זה, דאל"כ איך מותר דף על דף, ואין לומר דבמדובקין שאני, דטעם דמדובקין מהני דהוי כקדושה חדא, אבל אם גם בס"ת על ס"ת אסור דהיינו דקדושה חדא ג"כ אסור אחד על השני, א"כ גם דף על דף היה צריך להיות אסור, ויש לעיין דהנה ודאי אין לומר דנביא שהוא מכורך עם התורה דין תורה על הנביא, אלא דכשמדובק יש דין קדושה חדא על כל הכרך בתור ספר, ואינו נקרא שמונח נביא על תורה דכולו כספר אחד נחשב, אבל אם נימא דכשמדובק הו"ל כדבר אחד, א"כ איזה ראיה יש דקדושות שוות מותר להניח אחד על השני מהא דדף על דף מותר, דהא שאני התם דאינו נקרא שמונח אחד על השני דהוי רק דבר אחד, וע"כ צ"ל דס"ל להגמ' דודאי אם נדון מצד דין ס"ת אין על דף אחד דין קדושה בלי השני, והו"ל קדושה חדא ומילתא חדא, אלא דקושית הגמ' מצד קדושת הדף מצד עצמו, דאע"ג דאין עליו לחוד דין ס"ת, מ"מ דין תורה עליו, ונמצא דמונח קדושה על קדושה שוה, דהיינו דף תורה על דף תורה, דע"ז לא מהני הסברא דמכורך יחד, דהא דמכורך יחד מהני רק שיהיה עליו דין ספר אחד, אבל לגבי דין קדושת הדף בפני עצמו היה צריך להיות אסור אם אסור להניח אותה קדושה על אותה קדושה, א"כ גם בנביא המכורך עם תורה, נהי דהוי כספר אחד על כל הכרך, אבל דין נביא יש לו מצד עצמו, נמצא דמונח נביא על תורה, ואם בכ"ז מותר צ"ל דאין הטעם משום דהוי קדושה חדא, אלא דבמכורך חד אין גנאי כמו שמשמע בדבריהם, אע"ג דבאמת מונח קדושה קלה על קדושה חמורה מ"מ אין זה גנאי, א"כ שפיר הקשו דאיך הגמ' משוה מדמותר דף על דף יהיה מותר ס"ת על ס"ת, דשאני דף על דף כיון דמכורך יחד אין גנאי מה שמונח א' על השני, ובעיקר הקושיא אפשר לומר דמה דהתוס' כתבו דאינו גנאי אע"ג דמצד הקדושה הוא פחות, זה רק אחרי שידענו דקדושה על קדושה מותר לכן בנביא על תורה כיון דכשזה מכורך יחד נראה כאילו הכל תורה ואין כאן גנאי, אבל אם קדושות שוות הוו ג"כ איסור גנאי, גם דף על דף יהיה אסור משום גנאי, ורק אחרי שמוכיחים דאותה קדושה על אותה קדושה אין איסור שייך לומר דכשמכורך יחד דנראה דהכל אחד אין כאן גנאי, דלגבי גנאי הו"ל כתורה על תורה. (מהדו"ק)