אור שמח/שלוחין ושותפין/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png שלוחין ושותפין TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ו[עריכה]

ואם ידע הלוקח שחפץ זה של ראובן הוא כו' יחזיר החפץ לבעלים ויחרים על מי שנתן לו רשות למכור בנ' כו':

הנה צריך לעיין אמאי לא הוי השליח כעד אחד וכי תובעו אחר החזרת החפץ הב לי חפצי שלקחתי מאתך, והשליח מעיד שאתה אמרת למכור לי בחמשים וחפץ זה שלי הוא דהא קיים שליחותו והמקח קיים, ובתובעו ע"פ העד דעת רובא דקדמאי דחייב לשבע שבועת התורה, ואין לומר דהוי השליח נוגע, דאם יאמר שצוה לו ליתן במאה הלא יתבע ממנו החמשים זוז, דז"א, דכאן דהדין דהלוקח מחויב להחזיר לבעלים החפץ הלא יאמר לו זיל וטול חפצא מהלוקח, וכן השתא כי אומר השליח שנתן לו בחמשים שצוהו אינו צריך לשבע היסת דיאמר להמשלח השבע שבועת עד אחד כנגדו וטול החפץ ולא מפסידנא לך כלום, בשלמא אם הוי שני עדים דאם הוי הסרסורים שנים ע"כ נוגעים בדבר, דאם יאמרו שצוה ליתן בחמשים הלא אם תאמינם הוי המקח קיים ואינו צריך להחזיר הלוקח החפץ ותו יתבע אותם הלא צויתי אתכם במאה ופשעתם וחייבים אתם לשלם לי, ויהיו צריכים לשבע היסת שכך צוה אותם בחמשים ולכן לא הוי עדים, אבל סרסור חד הלא מצי למיסהד, דיאמר אליו אישתבע נגדי וטול חפצא, ואי דלדברי דצוית ליתנו בחמשים הלא אינני חייב לך כלום, רק שאחרי שאנכי חשיב עד להלוקח אז תתבע ממני בב"ד, הלא אין המקח קיים רק שצריך אתה לשבע א"כ אשתבע וטול חפצא, או אחר שיטול החפץ אז יהיה עד להצריכו שבועה, [דאל"כ אולי דהוי נשבע ונוטל וזה אינו מה"ת], ולומר דהוי נוגע דאם יאמר שבמאה צוהו ליתן לו הלא חייב לשלם לו אם לא יחזיר הלוקח שיאנס או ימות או יהיה אלמא, זה דחוק טובא. ואולי דזה גופיה חשוב נגיעה שיאמר ששינה מדעת הבעלים, והבעלים צוהו ליתן במאה ואיהו יהיב בחמשים הוי נגיעה, ומוכרח לומר דצוהו ליתן בחמשים כמו שמכר לו כדי שלא יעשה עצמו רשע וזה גופא נגיעה גדולה ודוק. ועיין בסימן כ"ח סעיף ט"ו בהעידו שלא בפני בע"ד, וגם שם רבו האומרים דעביד אינש לאחזוקי דבוריה יעו"ש, ובסימן ל"ג סעיף י"ב בהגה"ה ובש"ך בשם העיטור, וכאן דלמעשה שעשה ששינה מדעת המשלח הוי בודאי פסול להעיד דהוי נוגע. אולם בסרסור שנוטל שכר ודאי דהוי נוגע רק דברינו אלה בשליח בלא שכר, ועיין בשו"ת הרי"ף סימן ע"ו בענין זה ומתנגדים לדברי רבינו יעו"ש ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.