אור שמח/נחלות/ה

אור שמח ‏ נחלות ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הניח בנות וטומטום כו' יורשות בשוה כו':

סברת רבינו נראה דאף בנכסים מועטים ירושות בשוה וליכא תקנתא דמזונות בנות כלל, דחזינן דפרנסה דאלימא טפי תקנתא דילה דגובה ממשועבדין ואפילו כן אמרו דמי שמת והניח בן וב' בנות וכו' דכיון דאיכא ריוח ביתא מהני נכסי לא תקנו לה פרנסה, כש"כ במזונות בנות בנכסים מועטים בכה"ג דאם נוקים על דין תורה יורשין כולן כאחד, ודאי דלא תקנו חכמים בזה מזונות שידחו לבן, לכן כיון דהטומטום ספק ולא יהיה יפה כחו מהבנות ודאי דליכא תקנתא דמזונות בנות גבייהו, ואם יחוש שמא יקרע וימצא זכר הלא אז ג"כ יזונו הבנות, ואי משם שהטומטום כבר אכל מחלקו אטו ע"ז ניחוש, הלא אם קדמו ומכרו הבנים בנכסים מועטים ג"כ מה שמכרו מכרו ולא חששו חכמים בזה, וברור כסברת רבינו באין ספק, והרא"ש אולי לטעמו אזיל דפוסק שם כשיטת ירושלמי דגם גבי פרנסה לא איכפת לן בריוח ביתא יעו"ש סוף פרק מציאת האשה ודוק:

ד

ראה ברא"ש שסובר היכי דליכא סבא הוי היבם ודאי יורש והספק ספק יורש וכולהו נכסים ליבם יעו"ש דאיהו אחיו ודאי. וביש"ש ורש"א השיגו עליו וזה דעת רבינו, ולהרא"ש קצת צ"ע בריש פ' יש בכור דתנא מי שלא שהתה אחרי בעלה ג' חדשים וילדה כו' בכור לכהן ואינו בכור לנחלה דפריך הא כפשוט שקיל וכו' ומשני ר' ירמיה לבא אחריו וכו', הא מוקמינן מתניתין בהרשאה וכו', דהוי ליה לתרץ כגון שניסת לאחד ולא שהתה ג' חדשים וניסת לאח אבי בעלה דמותר אדם באשת בן אחיו ומת הבעל השני הוא אחי אביו של הבעל הראשון וכי טעין הספק אני בנו של הבעל השני והנכסים שלי טעין הבעל הראשון את ברי ואני בן אחיו והנני ודאי יורש ושקיל כל הנכסים כאילו היה טענה זו באביו שהוא אחיו של הבעל השני, וכי שקיל כל הנכסים תו מת אחר כך ובאים הבנים לחלוק בנכסיו טעין הספק ממה נפשך או כולהו נכסים שלי שאני בן אחיו של אביו וכל נכסים דידי ואם הריני בנו של ראשון הרי יש לי חלק עמכם והנני בכור ויש לי שני חלקים עמכם בנכסיו, ור' ירמיה סבר ביבמות הדר דינא, א"כ כפשוט שקיל הספק עם האחין ממה נפשך וחלק בכורה אינו נוטל דיאמרו לו אמת שאתה אחינו, אבל מכל מקום ספק שמא בן הבעל השני ולא קרינא בך יכיר שלא הוכרת לבן לאבינו בחייו והנך כפשוט, וזה אוקימתא מחוורת טובא, ומזה ראיה דלא כהרא"ש ובכה"ג פלגי בנכסי הבעל השני וכי מת אחר זה בעל הראשון א"כ למ"ד הדר דינא בעי למיהדר מה דשקיל מקודם בבעל שני ולמיפלג מחדש כל הנכסים וזה לא מרומז במשנה ודוק. ויש להאריך הרבה בדין קם דינא ואכמ"ל:

ט

דין אלו שמתו תחת כו' או שמתו ביום אחד וזה במדינה זו והאחר במדינה אחרת כו':

לכאורה נראה דאם מת האחד במדינה זו ויודעין אנו אימת מת רק מספקא לן על האחר שמת במדינה אחרת מתי מת הלא מוקמינן ליה אחזקת חיים ולומר שלאחר כן מת, נמצא דהנכסים בחזקת יורשין דיליה, ומהך דנשבה האב ומת כו' שם יש לומר כיון דנשבה כתבו תוספות בפרק המפקיד ל"ט דחייש למיתה משום דהוא בשביה וביסורים לכן איתרע חזקת חיים דיליה, ולא נתברר אצלי כוונת רבינו אם סובר דכיון דמת לא מוקמינן אחזקת חיים לומר השתא הוא דמת וכדברי הט"ז סימן שצ"ז, או כוון דמיירי בשעה אחד ומסתבר דדעתו כסברת הט"ז ורק בימים מצינן לחקור באיזה יום אבל שעות לא דייקי אינשי ואורחא דמילתא נקיט ביום אחד והלכה רבתי קמ"ל ואינו פשוט כ"כ ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.