אור שמח/מלווה ולווה/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמח מלווה ולווה ח


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


טו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההמ"ג כתב אבל אם לא נתקיים המקח ביניהם אלא לענין מי שפרע כיון שהוא באיסור אין בו קבלת מי שפרע למי שחוזר בו כו' עכ"ד. ונראה לי בזה לבאר מה דנתקשו רבנן בתוספות בסתירת הסוגיות, דבפרק הזהב אמר דנתנה לסיטון מעל דמוכח דמעות קונות מה"ת, דהואיל דקונה מה"ת אף דמדבריהם אינו קונה כ"ז שלא משך הפירות בכ"ז הואיל דמה"ת קנה נפיק מרשות הנותן ומעל, ובפרק השוכר אה"פ אמר דבזונה ישראלית כ"ז שלא משכה הטלה אע"ג דמה שבא עליה מיחשב ככסף הואיל ומדבריהם לא קנתה הטלה תו לא חייל עליה אתנן יעו"ש. ולפ"ז א"ש טובא, דבאמת כ"ז שלא קיבל עליו מי שפרע החוזר עדיין לא חשבינן לבטל הקנין, דכן תקנו רבנן דעל ידי המי שפרע יבוטל הקנין של הלוקח, וא"כ א"ש, דבמקח שנעשה באיסור לא תקנו חכמים מי שפרע והמקח בטל ממילא, ותו נתבונן בנתן לסיטון מי עשה האיסור הנותן שהוציא מעות הקדש ונהנה בהן שקנה דבר של ההקדש, אבל הלוקח המעות הלא אינו עושה איסור בהתקיים המקח, ואף דאמרו בפרק האיש מקדש לא ניחא לה דנתחיל הקדש על ידה זה לר"מ ומשום ניחותא וקסבר דבמכר לא קנה אבל אינו עושה איסור הלוקח דרק המוציא מעל, ואם לא יתן לו הסיטון המקח צריך לקבל עליו מי שפרע וכ"ז שלא קיבל עדיין לא נתבטל המקח ונחשב כאילו המקח קיים והמעות קנה הסיטון כ"ז שלא קיבל עליו מי שפרע ולכך מעל הנותן, אבל כאן הלא תרווייהו עבדי איסורא וגבי הזונה ג"כ נעשית באיסור ואף דלא שייך גבה למיהדר דלא מציא לתבוע לו טלה אחר דוקא כיון דאיהו לא נתחייב לה רק טלה זה ואין כאן מי שפרע כלל ולכך בטל המקח ולא חייל אתנן כלל. אמנם לתירוץ הב' שבתוספות בפרק המפקיד דלר' יוחנן דמעות קונה מה"ת מותר להשתמש בהו ולא הפקיעו לגמרי דלא יאמר המוכר נשרפו מעותיך בעליה א"ש טובא דמשו"ה מעל הנותן כיון דהועיל הקנין שיהא מותר להשתמש ולא הפקיעו דין תורה לגמרי, וסברת התוספות מבואר היטב במהר"ם לובלין יעו"ש ודוק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.