אור שמח/גניבה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מהר"ם פדווא
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png גניבה TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:

לפ"ז צריך להיות, דהחוקק קב חסר, או הקונה משקל ומדה חסירה לוקה משום דע"י מעשה בא אף דכל עיקרו של לאו הוא אין בו מעשה, וכמו שפסק רבינו בקונה חמץ או חימץ עיסתו דלוקה, אף דעצם הלאו אין בו מעשה דלא יראה כתיב. ולולא דברי רבינו הוי אמינא משום דעיקרו של לאו הוא משום שמרמה בו הבריות ואתי למישקל ולמדוד בו ועשתה התורה סייג לדבריה שאפילו להשהות אסור, וכיון דעל עיקרו של לאו אינו לוקה משום דניתן לתשלומין אם שקל לו במשקל חסירה וכיו"ב, תו גם על השהיה של המשקל שהוא סייג ג"כ אינו לוקה. ומצאתי טעם זה בחינוך, אבל דברי רבינו קשה. ואולי נחלק דבחמץ שאינו שלו לא עבר אם משהה בביתו א"כ פירוש הלאו שלא ישהה בתורת שלו, והמעשה גורם לו שיהיה חמץ שלו, אבל משקלות גם על של אחרים עבר [אע"ג דלך כתיב וצ"ע] ודילמא אתי למישקל אסרה תורה. א"כ האיסור על השהייה בלבד הבאה אחרי המעשה ואינו מצטרף המעשה אל האיסור. ועיין תוס' ע"ז (דף סד) ד"ה רע"ק אומר אף המקיים כלאים ובכסף משנה ריש הלכות כלאים ואכמ"ל ודוק:

ג[עריכה]

אע"פ שהמודד או השוקל חסר גונב כו', ובהלכה ג' כל מי שמשהה בביתו או בחנותו מדה חסירה כו' ואין לוקין על לאו זה שהרי אין בו מעשה:

לפ"ז צריך להיות, דהחוקק קב חסר, או הקונה משקל ומדה חסירה לוקה משום דע"י מעשה בא אף דכל עיקרו של לאו הוא אין בו מעשה, וכמו שפסק רבינו בקונה חמץ או חימץ עיסתו דלוקה, אף דעצם הלאו אין בו מעשה דלא יראה כתיב. ולולא דברי רבינו הוי אמינא משום דעיקרו של לאו הוא משום שמרמה בו הבריות ואתי למישקל ולמדוד בו ועשתה התורה סייג לדבריה שאפילו להשהות אסור, וכיון דעל עיקרו של לאו אינו לוקה משום דניתן לתשלומין אם שקל לו במשקל חסירה וכיו"ב, תו גם על השהיה של המשקל שהוא סייג ג"כ אינו לוקה. ומצאתי טעם זה בחינוך, אבל דברי רבינו קשה. ואולי נחלק דבחמץ שאינו שלו לא עבר אם משהה בביתו א"כ פירוש הלאו שלא ישהה בתורת שלו, והמעשה גורם לו שיהיה חמץ שלו, אבל משקלות גם על של אחרים עבר [אע"ג דלך כתיב וצ"ע] ודילמא אתי למישקל אסרה תורה. א"כ האיסור על השהייה בלבד הבאה אחרי המעשה ואינו מצטרף המעשה אל האיסור. ועיין תוס' ע"ז (דף סד) ד"ה רע"ק אומר אף המקיים כלאים ובכסף משנה ריש הלכות כלאים ואכמ"ל ודוק:

ט[עריכה]

וכן במדת הקרקע כו' ולא במשפט המשקל כו':

נ"ב. תורת כהנים וביארו במל"ת רע"א יעו"ש:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.