אור זרוע/קריאת שמע/יט
< הקודם · הבא > |
(דף יא ע"א) בשחר מברך שתים לפני' ואחת לאחרי' ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחרי' אחת ארוכה ואחת קצרה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך. פרש"י זצ"ל ארוכה היינו אמת ואמונה וקצרה היינו השכיבנו וקשה לר"ת דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו ועוד איך אנו אומרים אור יום הנף בהשכיבנו והלא קצרה היא ועוד הכי הוה לי' למימר ושתים לאחרי' וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה ועוד מ"ש משל שחר ושלפני' שכלם שוות ועוד דלא מדכר לה בתוספתא בהדי קצרות דתניא בתוספתא בפרקי' ברכות שמקצרים בהן דמברך על הפירות ועל מצות ברכת הזימון וברכה אחרונה שבברכת המזון ובלבד שנזכרה במשנה לא הי' מונע מלהזכירה בתוספתא. וע"כ פי' ר"ת זצ"ל דמילתא בפני עצמה היא והכי פירושה בין ארוכה בין קצרה כמו בפ' החולץ אחת בתולות ואחת (אלמנות) [בעולות] כלו' ל"ש ארוכות ל"ש קצרות רק שיהיו בשחרית שתים לפני' ואחת לאחרי' ובערב שתים לפניה ושתים לאחרי' דהא דפרש"י ז"ל דארוכה היינו אמת ואמונה ליתא דאמר לקמן פ"ב אמר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת לא אמר אני ה' אלהיכם אין צריך לומר אמת והא בעי לאדכורי יציאת מצרים דאמר הכי מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו ממצרים והוצאתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו' הרי לך קצרה מאמת ואמונה. ומפרש ר"ת זצ"ל אחת קצרה ואחת ארוכה תרווייהו קאי אאמת ואמונה כלו' בין ארוכה בין קצרה שכשאומר פרש' ציצית הוי ארוכה וכשאינו אומר פ' ציצית ואומר מודים אנחנו לך כדפרי' הוי קצרה ובכלהו מאריכין ומקצרין לבד מהשנויין בתוספתא הילכך שפיר מצלינן אור יום הנף ומטעם זה נהגו להתפלל קרובו"ת בשלש ראשונות וכבר נחלקו בהם רבינו יוסף טוב עלם ורבינו אליהו הזקן זצ"ל ועלתה בידם דמותר ומצוה מן המובחר וגם ר' אליעזר הקליר יסד קרוב"ות שהי' מקרית ספר מארץ ישראל ובימיו היו מקדשין ע"פ ראי' ותנא הוה דאמר בפסיקתא כד דמך ר' אליעזר ב"ר שמעון אפטר עלוי מכל אבקת רוכל דהוה תני קרובן ופוייטן ויען כי לא פייט כי אם לימים ראשונים. ועל שם אכילתו נקרא קלירי דאמר בפסיקתא שבתחלה היה מוליך משיאות ואוכל התנור מלא פת ונזדמן לו אליהו ז"ל ועל ידו למד ונעשה תלמיד חכם ואפי' תמצא לומר שלא הי' ר' אלעזר ב"ר שמעון אלא אחר הוה מכל מקום תלמוד שמקרית ספר הי' ובימיו הי' מקדשין על פי הראי' ובכמה מקומות חולק על תלמוד שלנו ותופס לו שיטת ירושלמי ואם כן עליו יש לסמוך ולומר פיוטים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |