אור זרוע/קריאת שמע/ה
|
< הקודם · הבא > |
אמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה אמר ר' יהושע בן לוי (ואמרי לה במתניתא תנא אבא בנימין אומר) מנין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הכותל ת"ל ויסב חזקי' פניו אל הקיר ויתפלל אל ה' (דף ה ע"ב). דוקא דברים שאינם קבועים מפסיקים אבל דברים הקבועים בביהכנ"ס כגון תיבה ששליח צבור קורא עליה או אלממר אינם מפסיקין וכן אין אדם ארוך מפסיק לפני קצר [1]כדאי' בסוטה פ' ואלו נאמרין (דף לח ע"ב) לענין ברכת כהנים פשיטא אריכי באפי גוצא לא מפסקי [תיבה לא מפסקא] אע"ג דלא דמי לכאן מכל מקום הכי עמא דבר. והא דקאמר ריב"ל שלא יהא דבר חוצץ ה"מ שלא יחוץ בין הקיר ובין המתפלל אבל היכא שהצבור מתפללין אותו שחוץ לביהכנ"ס יוצא בתפל' צבור דהכי אמרי' פרק ואלו נאמרין (שם) מחיצתא מאי ת"ש אריב"ל אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בינם לאביהם שבשמים ותנן בפ' בתרא דר"ה (דף לג ע"ב ושם איתא ר"ג) רשב"ג אומר ש"צ מוציא את הרבים ידי חובתן (שם דף לה ע"א) וכי אתא רבין אמר ר' יעקב בר אידי אמר ר' שמעון חסידא לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות הואיל דאניסי אלמא שאין קיר ביהכנ"ס מפסיק בינם ובין שליח צבור.
והיה נראה בעיני דאם תשעה בביהכנ"ס ואחד חוץ לביהכנ"ס. ורואין זה את זה אי נמי חציים בפנים וחציים בחוץ דמצטרפין דתנן פ' כיצד צולין (דף פה ע"ב) מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ החלונות ועובי החומה בלפנים פרש"י זצ"ל אגף קרי בכל מקום הגפת דלתות שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרו דהיינו משפת הפנימי של עובי הפתח עד מקום הנקישה מן האגף ולפנים דהיינו תוך העיר ממש כלפנים ואוכלים שם קדשים קלים. החלונות שבחומות ירושלים ועיבי ראש החומה בגגה כלפנים ע"כ לשונו. ובגמר' אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה ופליגא דריב"ל דאמר ריב"ל אפי מחיצה של ברזל אינה מפסקת בינם לאביהם שבשמים. ופרש"י זצ"ל וכן לתפלה העומד מן האגף ולפנים מצטרף. אינה מפסקת שאין הפסק לפני הקב"ה שהכל גלוי וידוע לפניו ואין סתימה לפניו עכ"ל. הרי משמע להדיא דבהא פליגי דלרב מן האגף ולחוץ אינו מצטרף ולריב"ל מצטרף וראיתי כתו' שפר"ח דהלכה כריב"ל וכן הדין נותן בפ' בני העיר במגילה (דף כז ע"א) מוכח דר' יוחנן וריב"ל הלכה כריב"ל ופ"ק דביצה (דף ד ע"א) קיי"ל דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן מעתה רב במקום ר' יוחנן ליתיה ר' יהושע בן לוי מבעי' מיהו ה"מ שיש להם דיורין זה על זה אבל אין להם דיורין זע"ז אפי' ריב"ל מודה דאינם מצטרפין דאמרי' פ' כל גגות (עירובין צב.) יתיב (רבא) [רבה] ורב ארא ורבה בר (בר חנה) [רב חנן] ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי ש"מ ממתניתין דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה כגדולה [וכו'] צבור בגדולה וש"צ בקטנה יוצאים ידי חובתן צבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצטרפין אחר בגדולה ותשעה בקטנה אין מצטרפין אלמא דביש להם דיורין תליא מילתא ולהכי לא אמר התם ופליגי דר' יהושע ב"ל כך נראה בעיני. אמנם ראיתי בתשובות הגאונים כתו' דהא דקאמר ריב"ל אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת לאביהם שבשמים היינו דוקא ששליח צבור ותשעה עמו בביהכנ"ס שאותם שחוץ לביהכ"נ יוצאים בתפלת שליח צבור כההי' דפרק בתרא דר"ה וכההיא דפרק ואלו נאמרין דמיירו בכי האי גונא ובהא ודאי הילכתא כריב"ל אבל להשלים לעשרה אותם שבחוץ אינם מצטרפין דתנן פ' הקורא את המגילה עומד (כג:) אין פורסין על שמע פחות מעשרה ואמ' בגמרא מה"מ אמר ר' חייא בר אבין אמר קרא ונקדשתי בתוך בני ישראל דכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני ר' בנאי אחוה דר' חייא [בר אבא] אתיא תוך תוך כתי' הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתי' התם הבדלו מתוך העדה מה להלן בעשרה אף כאן בעשרה וכיון שאינם בבית אחד אינם נראים כעשרה כדתנן פ' ג' שאכלו (נ.) שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין משמע אבל בשני בתים אע"ג דרואין זה את זה אין מצטרפין וה"ה לענין תפלה דמאי שנא. מיהו אפי' לדברי הגאונים אם יושב בחלונו' או בעובי ראש חומה בגגה או באגף הרי זה מצטרף מיהו ההיא דכל גגות [לא] אתי' לפי דבריה' בגמ' והא דקאמ' בכיצד צולין גבי ההיא דרב ופליגא דריב"ל היינו משום דרב אמר וכן לתפלה בסתם משמע בין לענין צירוף בין לצאת ידי חובתן דהתם ודאי אפי' חומה של ברזל אינה מפסקת אבל לענין צירוף מודו לי':
- ↑ (נכתב על הגליון) לענין תפילה אין לחלק בין ארוך לקצר אלא לישנא דגמרא נקט. עד כאן הערה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |