אור זרוע/נדה/שסא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png נדה TriangleArrow-Left.png שסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וצריכה אשה לחוף את כל גופה בעת טבילה כדפירש רשב"ם בההיא דאמר רבא אשה לא תחוף לא בנתר. ופי' שדרך נשים כשהן טובלות לנדתן חופפת את גופן ואת ראשן קודם טבילה כדי שלא יהא דבר חוצץ בה בשעת טבילה דהא כתיב ורחץ במים את כל בשרו במים כאחד ולא אבר אבר ואי איכא חציצה לא קרינא בי' כל בשרו והוא הדין לנדה ואע"ג דלא כתיבא בה טבילה כלל. דהא שאלו מקמי' רב יהודאי גאון טביל' בנדה מנין ואמר להו לא גרע משאר טמאין דאמרי' את כל בשרו את הטפל לבשרו. ומאי ניהו שערו אלמא חציצה בשער פסלה לטבילה עכ"ל. למדנו מדבריו דכל הגוף צריך חפיפה והכי משמע גבי ההיא דאמר לקמן אבעי' להו מהו שתחוף בלילה מר זוטרא שרי ור' חנינא מסורא אסר אמר לי' רב אדא סבא לרב חנינא מסורא (ואמרי לה רב [אדא] סבא לרב אבינא מסורא) לאו הכי הוה עובדא בדביתהו דאב' מרי ריש גלותא דאקפד ואזיל רב נחמן בר יצחק לפיוסה ואמר' לי' מאי איתי השת' תסגי אתי למחר וידע מאי אמרה לי' ואמר לה אטו עבדי חסרת טשטקי חסרת דודי חסרת. כלו' עבדי חסרת להסיק את האש דודי חסרת להחם בהן חמין טשטקי חסרת לישב עליהן בשעת רחיצה ולחוף ואי לחפיפת הראש דוקא כולי האי לא הוה בעיא אלא ש"מ כל הגוף בעי חפיפה. ועוד ראי' דאמר רבא טבלה ועלתה ונמצא עליה דבר חוצץ אם באותו היום שחפפה טבלה א"צ לחוף ולטבול. ומדנקט דבר חוצץ אצל חפיפה ש"מ דכל הגוף בעי חפיפה דאי בראש מ"ש חציצה דנקט בראש טפי משאר הגוף אלא ש"מ בגוף הוא ש"מ. וכ"כ בהלכו' גדולות וכי טבלה מבעי' לעיונה בנפשה דלא מאיסה דקא הוי חציצה בין גופא למיא וצריכא למשרא מסריקא ברישא סמוך לטבילתה עכ"ל ה"ג. הא למדת שצריכה חפיפה בכל הגוף. ועוד מביאין ראי' דאמר סוף פ' כ"כ הקודש הרי שהי' לו שם כתוב על בשרו ה"ז לא יחוף אלמא חפיפה שייכא בגוף. ותו אשכחן לשון חפיפה בגוף כדאמ' (האי) משחא דחפיפותא מישחא שדרכה לחופפה על גרב וחבורה. ור"ת פי' דאין אשה צריכה חפיפה כ"א בראש דסתם חפיפה בשער כדאמר בנזיר נזיר חופף ומפספס אבל לא סורק. ואמר נזיר לא יחוף את (שערו) [ראשו] ואמר פ"ב דשבת אשכחי' להלל דקא חייף ראשו. וההיא דביתהו דאבא מרי דאמר לה טשטקי חסרת אומר ר"ת דלאו היינו ספסלים אלא כמו שפי' הרב רבינו סעדיה מסריקות לסרוק את ראשה. ודודי הי' סירים קטנים להחם בהם מים לראשה. ותו מייתי ר"ת ראי' לדבריו דאמר רבא אם סמוך לחפיפה טבלה א"צ לחוף ולטבול ואם לאו צריכה לחוף ולטבול. ומקשה ר"ת דתניא ומייתי לה בפ"ק משחיטת חולין טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אע"פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה עד שיאמר ברי לי שלא הי' עלי קודם לכן וקתני סתמא ל"ש סמוך לחפיפה ל"ש שאינו סמוך לחפיפה אלא ע"כ דהיא בנמצא על גופו דלאו בר חפיפה הוא וש"מ דכל הגוף לא בעי חפיפה לבד משערות ראשו שצריך חפיפה משום שעשויין להתקשר זב"ז ולהדבק יחדיו. מיהו לאו ראי' מפני שר' חננאל ואמרי לה ר' יצחק בר שמואל זצ"ל מוקי לה לההיא דשחיטת חולין בטובל לתרומה דלא אצרכוהו רבנן חפיפה והכא איירי רבא באשה לבעלה דחמירא והצריכוה רבנן חפיפה. ואע"ג דלא נהירא האי שינויא דאשכחן פ"ק דנדה דאחמור רבנן בבדיקה לטהרות טפי מבעלה. מיהו הא לאו קושיא היא דלא אחמור רבנן בבדיקה לבעלה דא"כ לבו נוקפו ופורש אלא אדרבה יש להביא ראי' מההיא דרבא דצריכה חפיפה בכל הגוף כדפרי' לעיל. ותו הביא ראי' ר"ת דאין חפיפה כ"א בשיער דאמר בס"פ מרובה עשר תקנות תיקן עזרא וקא חשיב שתהא אשה חופפת וטובלת. ופריך דאורייתא היא. דתניא ורחץ את בשרו את הטפל לבשרו ומאי נינהו שערו אמרי דאורייתא לעיוני בי' דילמא מקטיר א"נ דילמא מאווס מידי משום חציצה אתא הוא ותיקן חפיפה מדקאמ' דילמא מיקטר ש"מ דוקא בשיער. מיהו לאו ראי' היא דהא נמי מסיק דילמא מאווס מידי והיינו בגופה. א"נ י"ל דנקט שיער משום דאתיא מדרשא. וכש"כ גופה דהוי דאורייתא דכתי' להדיא בשרו. ותו הביא ראי' ר"ת דאמר רבא לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה מדיחה בית קמטיה ומדקדק דוקא קמטי' שרגיל להיות שם דבר חוצץ לפי שהוא מקבלו אבל שאר בשר לא. ואין זה ראי' דאיכא למימר דרבותא נקט דלא מבעיא שאר הבשר שצריך חפיפה אלא קמטיה אצטריכא לי' דלא תימא בית הסתרים הוא ובית הסתרים א"צ ביאת מים קמ"ל דמ"מ דבר הראוי לביאת מים בעינן מיהו מדנקט מדיחה ולא נקט חפיפה משמע דחפיפה לא שייכא אלא בשיער. מיהו הא אינו ראיה. הלכך הואיל והרב רבינו שמעי' והרב רבי' שמחה מויטרי תלמידי רבינו שלמה ז"ל פירשו בשם רבינו שלמה זצ"ל וכן רשב"ם וכן ה"ג כולם שוים שצריכה חפיפה בכל הגוף. הלכך אשה בזמה"ז חופפת כל גופה. וכשהיא חופפת לא תחוף בכל דבר המבלבל ונותק את השיער דאמר רבא אשה לא תחוף לא בנתר ולא בחול. נתר (מחטיף) [מקטף] חול (מסדיר) [מסריך]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף