אור זרוע/מליחה/תעא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב נחמן אמר שמואל אין מניחין כלי תחת הבשר בי דוגי דלעיל עד שיכלה כל מראה אדמימות שבו שיהא כל דמו כבד נפלט ממנו מנא ידעינן מר זוטרא משמי' דר"פ אמר משתעלה תמרתו. שהבשר מעלה עשן ל"א שיהיו הגחלים מעלין עשן שכ"ז שהדם שותת ויורד עליהן אינם אלא כבין והולכים [אבל] כשהשומן נוטף עליהן הן מעלין עשן. מתקיף לה ב אשי דילמא תתאה מטוי. צד התחתון של צד גחלים נצלה והעליון לא נצלה. אלא אמר רב אשי לית לי' תקנתא אלא מישדא בי' תרתי גיללי מלחא בין על הבשר בין בתוך הכלי והדם נגרר אצל המלח ובתר הכי שפי לי' כלומ' יערה השומן העליון בנחת מכלי אל כלי כדי שלא יתערב בו הדם. ופי' רבינו שלמה בשם ה"ג דדוקא נקט תרי גיללי כלו' מעט מלח אבל מלח הרבה פוסק בה הדם ועושהו כמים ומתערב עם השומן. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק זצ"ל בשם רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דאין אנו בקיאין בהני תרי גיללי ולא ידעינן לשיעוריהן ולכך לדידן אסור ליתן. כלי תחתון לקבל השומן אלא היכי דנמלח בשר והעופות כדי מליחת קדירה דהיינו אין נאכלין מחמת מולחן ושהן כדי שהיית צלי וכן מנהג בכל ישראל. אמר לי' רב אחא ברי' דרב (יוסף) [איקא] לרב אשי מי אמר שמואל הכי דמשעלתה תמרתו דאח"כ מותר המוהל היוצא ממנו. והא אמר שמואל כבד שחתך עלי' בשר אסור לאוכלה והאי [בשר] כבד נצלה שאני התם דאגב דוחקא דסכינא פליט. לעולם משתעל' תמרתו אין הדם יוצא ממנו ע"י האור ושמנונית הוא ומותר אבל כשחותכו וכובש עליו את הסכין הוא דוחקו ואם נשאר בו הוא יוצא. מיכן שמעי' דשמואל איירי שכבד נצלה כל צרכו ואפ"ה אסר דם היוצא אפי' אחר שנצלה כ"צ מודו רב הונא ורבא דאסיר והיכא שעלתה תמרתו אין זה סימן שנצלה כבר כ"צ להתיר דם היוצא ממנו דקיי"ל כרב אשי דאיכא למיחש דלמא תתאה מטוי עלאה לא מטוי אלא היכא שיודע בבירור שכבר נצלה כ"צ אע"פ שחתכוהו בסכין יוצא ממנו מוהל אדום כדם מותר כרב הונא ורבא והשתא דפרי' דקודם שנצלה דקיי"ל דאסור א"כ כשצולין בשר ופעמי' חותכין אותו בסכין למהר צלייתו לאכול ממנו ועדיין לא נגמרה צלייתו אמאי לא מתסר הסכין מפני שהוא בולע. וי"ל דבשעה שהוא [חותך] עדיין לא פירש לגמרי ודם האברים שלא פירש מותר. ומורי רבינו יהודה ב"ר יצחק כתב שאם היתה היד סולדת בו אפ"ה לא אסרינן הסכין אפי' היכא שנמצא שאינו צלוי עדיין. ושפוד שאנו צולין בו בשר תימה דאיך הוא מותר והא הבשר פולט דם. והשפוד בולע ולאחר שנפרש הדם מן הבשר בולע השפוד. ואינו דומה לסכין שהוא כובש את הבשר ודוחקו ובולע מגוף הבשר קודם שפירש. אבל הכא אחר שפירש מעצמו ע"י האור בולע השפוד. וי"ל כבולעו כך פולטו. ושפוד של עכו"ם אין להתיר מטעם זה שהוא משמנונית של איסור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |