אור זרוע/מליחה/תע
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב נחמן אמר שמואל כבד שחתך עלי' בשר כשהוא עולה מן הצלי אסור לאכלה מפני שהדם היוצא ממנו נבלע בה. וה"מ דאסמיק שהי' הבשר אדום אבל לא אסמיק לא וה"מ דאברי' שניקב הדם את הכבד ועבר מצידו לצידו עד שנראה משני צדדין אבל לא אברי לא. וה"מ דסמיכתא שהי' אותו מוהל היוצא מן הבשר עב. אבל קלישתא שהי' צלול לאו דם הוא בפר"ח גריס וה"מ קלישתא אבל סמיכתא לא וכ"כ גם במקצת ספרים שלנו. ופי' הר"ד אלחנן זצ"ל וה"מ שחתיכה של בשר שחתכה על הכבד קלישתא דכיון שהיא דקה ואפ"ה אסמיק דם הוא. אבל סמיכתא לא דמתוך שהחתיכה עבה ויש בה רוב מוהל ונאסף ומתקבץ יחד ומדאסמיק אע"פ שאינו דם. שמואל שדי לי' לכלבא לההוא כבד רב הונא יהיב לי' לשמעי' מה נפשך אי שריא לכ"ע שריא ואי אסירא לכ"ע אסירא לעולם שריא ושאני ר"ה דאנינא דעתי'. רבא אכיל לי' וקרי' לי' חמר בשר יין הבשר. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק דרבה הוה אכיל לי' אחר שנגמרה צלייתו שעלתה תמרתו כבר וכן מוכחת הסוגיא כדפי' בסמוך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |