אור זרוע/גיטין/תשכא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png תשכא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אין כותבין לא על נייר מחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין. מאן חכמים כלומר מאן נינהו חכמי' ומ"ט מכשרי א"ר אלעזר ר' אלעזר היא דאמר עידי מסירה כרתי פי' רבי' שלמה וחתימת הגט אינה מן התורה ולא סגי למיתבה בלא עידי מסירה דאינהו הוא דעבדי כריתות דע"כ עדי' בעינן דילפי' ערוה דבר דבר מממון והלכך לא חיישי' לדילמא מזייפא [דהא] אמרן צריכי למקרייה ואי הוה ביה תנאה אינהו ידעי ומ"ד עידי מסירה עיקר הבאה להנשא ע"י הגט צריכה להביא עדים שנמסר לה הגט לפניהם עכ"ל. ופי' רבי' יצחק בר שמואל זצ"ל דהא דפי' רבי' שלמה זצ"ל דהבאה להנשא ע"י גט שצריכה להביא עדים שנמסר לה הגט לפניהם דהיינו דוקא דהבאה להנשא בגט כזה שנכתב על דבר שיכול להזדייף אבל בגט שנכת' על דבר שאינו יכול להזדייף וחתומי' בו עדי' יכול' להנשא ע"י הכרת חתימת העדי' אפי' לר"א כדתנן פ' השולח העדים חותמין על הגט מפני תיקון העולם [ואמרי' בגמ' שם] דאוריי' היא וכתוב בספר וחתום והעד עדים אמר רבה לא צריכה לר"א דאמר עידי מסירה כרתי תקינו רבנן עידי חתימה דזימנין דמייתי סהדי מסירה א"נ דזימנין דאזלין למדינת הים ומערער הבעל לא גירשתיה הלכך השתא דתקון עירי חתימה אפי' אתי בעל ומערער לא גירשתיה לא משגחינן ביה דסמכי' אעידי חתימה. הא למדת דאפי' לר"א סמכי' על הכרת עידי חתימה אע"ג דליכא עידי מסירה קמן דכיון שהגט יוצא מתחת ידה אמרי' מסתמא בא לידה כמצוותו כיון שהוא כתוב על דבר שאינו יכול להזדייף. ואע"ג דרב יוסף אמר אפי' תימא ר"מ התקינו שיהו עדים מפרשי' שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם כדתניא בראשונה היה כותב אני עד חתמתי אם היה כתב ידו יוצא ממקום אחר כשר ואם לאו פסול ארשב"ג תקנה גדולה התקינו שיהו מפרשים שמותיהן בגיטין מפני תיקון העולם והשתא איכא למימר דמתניתין ר"מ היא ולא ר"א ואין מיכן ראיה דלר"א סמכי' על הכרת חתימת העדים אלא בעינן שיבואו עידי מסירה לפנינו. הא לאו מילתא היא דאפילו תימצי לומר דרבה ורב יוסף פליגו אהדדי דרבה סבר מתני' ר"א ולא ר"מ ורב יוסף סבר מתני' ר"מ ולא ר"א הא קיי"ל דרבה ורב יוסף הלכה כרבה לבר משדה ענין ומחצה דהלכה כרב יוסף ותו דמצינן למימר דרב יוסף לא פליג אדרבה אלא סבר דמתני' ר"מ נמי היא וחותמין היינו שמפרשי' שמותיהן ולר"א הוי תיקון העולם בחותמין גרידא אפי' בלא מפרשי' וכגון שכתב ידן יוצא ממקום אחר מיהו לא עבדינן בה עובדא אלא בגטה יוצא מתחת ידה ועדים חתומין בו ומפורשין שמותיהן ובמכירין שהוא כתב ידן או שכתב ידן יוצא ממקום אחר וכגון שהוא כתוב על דבר שאינו יכול להזדייף אז אנו מתירין אותה לינשא אע"פ דאין עידי מסירה קמן. ורבינו יצחק אלפס כתב בהשולח. מהא שמעינן דלא צריכינן לעידי מסירה אלא היכא דליכא עידי חתימה אבל היכא דאיכא עידי חתימה סגי בלא עידי מסירה והוא דנפק גיטא מתותי ידה. ואם תאמ' הא איתמר בפני כמה נותנו לה ר' יוחנן ור' חנינא חד אמר בפני שנים [וחד אמר בפני שלשה] התם משום דבעינן לקיימו ועוד לכתחיל' בעינן עידי מסירה וכי קאמרינן אנן דיעבד עכ"ל. ולא הזכיר דברי רב יוסף כלל ומשמע שר"ל אפי' ידעינן דמסרו לה שלא בעדים נישאת ע"פ עידי חתימה שבו בדיעבד הואיל שכבר מסרו לה שלא בעדים מיהו לכתחילה בעי למימסר לה בעדים ויש לפרש דבריו כמו כן וכגון שהגט כתוב על דבר שאינו יכול להזדייף. ורבינו משה בר מיימון זצ"ל כ' שליח שהביא גט כשהוא נותנו [לה נותנו] בפני עדים שנים ואותן השנים צריכין לקרותו ואח"כ ינתן לה בפני שנים שדין השליח עם האשה כדין הבעל עמה שתחתיו הוא קם לפיכך אם נתנו השליח לה ולא קראוהו עידי מסירה ונטלתו וזרקתו לים הרי זו ספק מגורשת עבר השליח ונתן גט בינו לבינה יטלנו ממנה ויחזור ויתננו לה בפני שנים ואם מת הואיל והגט יוצא מתחת ידה מקוים בחותמיו ה"ז כשר עכ"ל. ופר"ח זצ"ל כתב בהשולח מתני' העדים חותמין על הגט אוקימנא מפרשין שמותיהן בגט כדתניא ארשב"ג תקנה גדולה התקינו כו'. א"כ ר"ל דרב יוסף עיקר דאוקימנא למתני' ר"מ ולא ר"א ואין לנו ראיה שתוכל להנשא בגט שערים חתומים בו ואנו מכירי' חתימתם אא"כ יבואו עידי מסירה לפנינו מיהו ליתא אלא אדרבה סמכינן דהלכתא כותי' לגבי רב יוסף ואע"ג דתניא דהתקינו שיהו מפרשין שמותיהן הא לא מסייעא לרב יוסף דמתני' דהשולח בהכי איירי אלא אפשר שפיר דלא איירי במפרשין אלא בחתימה ור"א היא וכדאוקמ' רבה. אמר ר"א לא הכשיר ר' אלעזר אלא לאלתר שהביאתו לב"ד ביום שנמסר לה להודיע שהיא גרושה ויתירוה להנשא. אבל מיכן ועד עשרה ימים לא חיישי' דילמא הוה ביה תנאה וזייפתיה ור"י אמר אפי' מיכן ועד עשרה ימים אם איתא דהוה ביה תנאה עדים מידכר דכירי. ואר"א לא הכשיר ר' אלעזר אלא בגיטין דאינן עשוין אלא להתיר ויכולה להביאו לב"ד לאלתר ויתירוה ושוב א"צ לגט דכיון דהותרה בב"ד יש זכרון וקול לדבר. אבל בשטרות דקיימי לגוביינא ודילמא לא מפיק ליה עד זמן ארוך וישכחו עידי מסירה את הדבר וסמכי' אעידי חתימה והוא מזייף כתב העליון וחותם העדים עומד במקומו. ור' יוחנן אמר אפי' בשטרות והכתיב למען יעמדו ימים רבים אלמא בעינן דבר הראוי לעמוד ולהתקיים והאי קרא בירמיה בשטר מכר כתיב. התם עצה טובה קמ"ל פר"ח זצ"ל וקיי"ל כר"י ולא תימא בגיטין לבד אלא אפי' בשטרות ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב הני מילי בגיטין אבל בשאר שטרות בעינן כתב שאינו יכול להזדייף:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף