אור זרוע/בשר בחלב/תסג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו ללקות לא ע״י אכילתו ולא ע"י בישולו. א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו מדאורייתא ומותר לכתחלה באכילה אם בישלו ולא אמרינן אסור מיהא מדרבנן דאפי' נסחט ממנו ויצא אמרי' לקמן חלב שחוטה דרבנן היא והאי כיון דמובלע ולא פירש אפי' איסור דרבנן ליכא. והא אנן תנן אינו עובר עליו מעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא ה"ה דאיסורא נמי ליכא ואיידי דקא בעי מיתני סיפא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו מעבר הוא דלא עבר ללקות דאין בו כזית. הא איסורא איכא דחצי שיעור אסור מן התורה תנא נמי רישא אינו עובר עליו לימא מסייע לי' הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו קורעו לאחר בישולו ומותר. הלב הוא דבעי קריעה אבל כחל לא בעי קריעה. דילמא לב הוא דסגי לי' בקריעה לאחר בישול משום שבשעת בישול לא בלע דשיע. אבל כחל שהוא רך כבר נבלע בו חלב ע"י בישול ולא סגי לי' בקריעה. א"ד א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור לימא מסייע לי' אינו עובר עליו מעבר הוא דלא עבר הא איסורא [איכא בדין הוא דאיסורא] נמי ליכא ואיידי דקא בעי מיתנא סיפא הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו דהתם מעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא תני נמי רישא אינו עובר עליו. ת"ש הכחל קורעו כו'. תניא כלישנא קמא דרב כחל שבישלו בחלבו מותר. קיבה של טלה או של עגל שיונקין החלב לתוך קיבתן שבשלה בחלבה אסורה ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו ומשיצא מדדי הבהמה חלב הוא. וכחל אינו כנוס. במעיו כלו' לא יצא מדדי הבהמה בחייה ולא נאסף אלא מובלע בבשר הוא ולא בא לכלל חלב ומיהו לכתחלה בעי קריעה מדרבנן. כיצד קורעו אמר רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל. כובשו בידו לכותל כדי שיסחט חלבו. א"ל ר' אלעזר לשמעי' קרע לי כחל קודם שתצלהו ואנא איכול. מאי קמ"ל מתני' היא קורעו מתחלה ומותר דלא אמרי' בעי' שתי וערב אלא לקדירה. הכי קאמר לי' קרע לי או שתי או ערב לפי שהחלב נוטף ויוצא למטה ומשיצא הוה חלב ולא חזר אלמא לא בעי' ש"ו אלא לקדיר' דהתם ודאי צריך להוציאו כולו מתחל' לפי שכשהוא יוצא הרי הוא חלב גמור וחוזר ומתבשל עמו ודקתני לעיל שבישלו מותר בצלי. דצלי נמי קרי לי' בישול כדכתיב בד"ה ויבשלו (את) הפסח. אמרה לי' ילתא לרב נחמן כל מה שאסר הקב"ה התיר כנגדו בעינא למיכל בשר בחלב. אמר (לה) [להו] רב נחמן [לטבחי] שלו (זורקו) [זויקו] לה כחלא יתנו לה כחל בשפוד. והא אנן תנן הכחל קורעו ומוציא את חלבו ההיא לקדירה דכי נפיק מיניה ה"ל חלב שחוטה ואתסר וכי הדר מבלע בי' אסר לה (מדקתני) [ודקתני] לא קרעו אינו עובר עליו (ור"נ) [ר"נ] ס"ל כלישנא בתרא דרב ובריי' מוקי לה בצלי דכתיב ויבשלו (את) הפסח. והתניא שבישלו בחלבו מותר ואי בקדירה אמאי מותר הלא יצא החלב וחזר ונבלע ה"ה דאפי' לכתחל' ואיידי דקא בעי מתני סיפא קיבה שבישלה בחלבה אסורה דאפילו דעבד נמי לא תנא נמי רישא שבישלו. פסק רבינו שלמה זצ"ל והלכות כחל [כבר] למדנו [למעלה] לצלי קורעו ש"ו לא קרעו מותר אף בלא קריעה כלישנא קמא דרב דהא תניא כוותי'. ולקדירה קורעו ש"ו היינו כרב יהודה דלא מחלק בקריעה בין צלי לבישול. והא נמי דפסק דלקדירה אם לא קרעו אסור היינו מדפרכי' לרב נחמן והתניא שבישלו בחלבו מותר דיעבד אין לכתחלה לא. פי' דהא ודאי בצלי הוא מדקתני מותר דאי בקדירה אמאי מותר הא יצא חלב וחזר ונבלע. ובתשובות השיב רבינו שלמה על הכחל אני משיבו אני לא שמעתי קורעו ומוציא את חלבו להתירו עם בשר לא לכתחל' לא בדעבד אלא להתירו בפ"ע אבל כחל שנתבשל עם הבשר אוסר בששים ולא חילקו בין מניקה לשאין מניקה משום גזירה וצריך לחטט שיניו אם בא לאכול בשר אחריו עכ"ל. וקשי' על פירושו חדא דרב נחמן מיקל טפי אף מלישנא קמא דרב דלכתחלה מצריך רב קריעה לצלי כדתנן הלב קורעו ומוציא את דמו מיירי לצלי ולר"נ לכתחלה מותר לצלי בלא קריעה. ותו דכחל שבישלו מותר צריך לומר שצלאו ואע"ג דקורעו לאחר בישולו דגבי לב נמי היינו שצלאו (דכי מאי) [וכי האי] דאסיק בכיצד צולין כבולעו כך פולטו ולא נאמר שאני לב דשיע. ותו דפ' ג"ה אמר כחל בששים (ואין כחל) [וכחל] מן המנין ויש ספרים שכתוב בהן היכי דלא קרעי' ובישלוה בהדי בישרא א"כ היינו לקדירה והשתא מה מועיל אם אין בשר עמו טפי משיש בשר עמו וכמו כן בכאן יש בברייתא שבישלו בחלבו מותר כתוב במקצת ספרים היכי דבישלי' לחודיה בלא בשר וצריך לפרש דאיכא ששים במים מן החלב הנפלט. ומ"מ מאי פריך לרב נחמן והא תניא כחל שבישלו בחלבו מותר דעבד אין לכתחלה לא לישני לי' היינו לקדירה בלא בשר עמו כדאי' בספרים. ולפי' רבינו שלמה זצ"ל צ"ל דלא גרסינן לי'. ור"ת פי' דאין חילוק בין לצלי בין לקדירה ואין בשר עמו וה"פ הכחל קורעו ש"ו לקדירה עם הבשר לא קרעו כתיקונו ש"ו אלא קריעה קצת עם הבשר אינו עובר עליו. וללישנא קמא דרב מותר בדעבד אף לקדירה עם הבשר. ואם לא קרעו כלל אסור אף בדעבד עם הבשר אבל לצלי אף לכתחלה מותר בלא קריעה כלל כרב נחמן דאמר זויקו לה כחלא ורב ל"פ עלי' וה"ה לקדירה בלא בשר דמותר לכתחלה בלא קריעה כלל כמו לצלי. השתא שפיר סבר רב נחמן כלישנא קמא דרב דתניא כוותי'. והשתא אתיין שפיר כולהו הגרסאות כחל שבישלו בחלבו שלא קרעו כלל מותר היכי דבשלי' בלא בשרא ואפי' ליכא ששים דאע"ג דנפלט החלב וחוזר ונבלע שרי כיון שלא נשתנה הטעם מכמות שהי' בתחלה אבל בהדי בשרא אסור שקלט החלב טעם הבשר ונשתנה טעמו. והיינו דקאמר פ' ג"ה כחל בששים וכחל מן המנין היכי דלא קרעי' ובשלי' בהדי בשר צריך ששים לבטל טעם החלב אבל בלא בשר אפי' אין ס' מותר. והשתא פריך שפיר והתניא קורעו ההוא לקדירה כלו' עם הבשר והא דקתני כחל שבישלו בדעבד מותר היינו לקדירה בלא בשר לכתחלה לא וה"ה לצלי בעי קריעה ומשני ה"ה לכתחלה. הלכך לפי' רבי' שלמה זצ"ל בעי קריעה ש"ו לכתחלה ואם לא קרעו כלל מותר בדעבד ולקדירה בעי קריעה ש"ו וטחו בכותל לכתחלה בלא בשר עמו וכן לעשות טפילה שקורין פשטי"דא אם לא קרעו ש"ו אסור אף בדעבד ועם בשר אפי' קרעו ש"ו אסור אפי' בדעבד. ולפי' ר"ת זצ"ל שקרעו ש"ו וטחו בכותל מותר לקדירה עם הבשר אפי' לכתחלה אם לא קרעו כתיקונו אלא קריעה קצת מותר בדעבד אף לקדירה עם הבשר ואם לא קרעו כלל אסור אפילו בדעבד עם הבשר. אבל לצלי ולקדירה בלא בשר לא בעי קריעה כלל אפי' לכתחלה. וכן לעשות טפילה לא בעי קריעה כלל. והכחל שנצלה או נתבשל מותר לחותכו לכתחלה בסכין שחתכו בו בשרהרבה פעמים וכן מותר ליתן לכתחלה הכחל צלי רותח בקערה שהי' בה בשר שהרי פסקינן לקמן הלכתא בין כחלא בין כבדא עלוי בשרא בשפוד לצלי לכתחלה אסור בדעבד שרי והתם נוגעין בשפוד זה בזה ושניהם מותרין. והא דאסרינן התם לכתחלה לפי שהחלב נוטף קודם שנצלה וגם בלא קריעה. אבל לאחר שקרעו וגם נצלה מותר אף לכתחלה. והיכי שנתייבש הכחל מאוד ונתבשל בהדי בשר בדעבד שרי ול"צ ששים אף לדברי רבינו שלמה דחלב שחוטה דרבנן וכולי האי לא מחמרי' בי' כך כתב מורי רבינו אבי העזרי וכן רבינו יואל אביו זצ"ל ובתשובות הגאונים כתב נהוג במתיבתא דלא מבשלי כחל כלל אלא צלויי ליה ואי מיובש מעיקרא שרי לבשולי ליה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |