אור זרוע/בעל קרי/קיח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פרק יוצא דופן תנן זב ובע"ק אינן מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ היה אוכל בתרומה והרגיש שנזדעזעו אבריו אוחז באמה ובולע את התרומה ומטמאין בכל שהוא אפילו כעין החרדל ובפחות מיכן. מתני' סוברת דבעל קרי רואה הוה ולכך מיטמאין במשהו דאי נוגע הוה אז הי' צריך שיעור ככל הטומאות המטמאין במגע דכאו"א צריך שיעור כדינו. ופי' רבינו שמואל דהא דקתני מיטמאין בכל שהוא דאכולהו קאי. ובגמ' בבעיא דרב שמואל בר ביזנא מאביי פי' רבינו שמואל להדיא לראיה לא בעינן שיעורא כדאמר במתני' לדם נדה ולזיבה ולקרי מטמאין בכל שהוא אבל נוגע בעי שיעור כדאמרי' בפרקין דאיכא למ"ד בכעדשה ואיכא למ"ד בחתימת פי האמה למימרא דנוגע הוה. ואמר פ' המפלת גבי הרואה קרי בקיסם והלא הוא עצמו אינו מטמא אלא בחתימת פי אמה למימרא דנוגע הוה ופרש"י הוא עצמו אפי' בלא קיסם אינו מטמא אלא בחתימת פי אמה עד שיצא ממנו כדי חתימת פי אמה והכא כיון דכניס לה קיסם בציר לי' שיעורי' כדי קיסם. למימרא דנוגע הוה מדיהיב שיעורא מכלל דטומאת קרי לאו משום ראיה הוא אלא משום דבשר האבר נגע בש"ז הבאה ממנו משום הכי בעי שיעור טומאה ככל מגעות דבעי שיעורא כגון שרץ ונבילה ומת דאי ראי' חשיב לי' בטומאת ראי' לא בעי שיעורא דהא נדה משום ראיה ולא בעי שיעורא ע"כ רש"י. למדתי משם דמאן דסבר דב"ק מיטמא במשהו סבר דרואה הוי. ותו דבגמ' אוקמ' למתני' ברואה במשהו ונוגע בה בכעדשה והא תנן ומיטמאין בכל שהו מאי לאו לנוגע לא לראי'. ונראה בעיני דהלכתא כסתם מתניתין דבעל קרי רואה הוה וכן פי' רבינו שמואל לעיל בפרקין דבעי מיני' שמואל בר ביזנא מאביי פולטת ש"ז רוא' הויא או נוגעת הויא למאי נ"מ לסתור וליטמא במשהו ולטמא בפנים כבחוץ מה נפשך אי שמיע לי' מתנית' לרבנן רואה הויא לר' שמעון נוגעת הויא פי' ברייתא דמייתי התם לעיל בסמוך ואי לא שמיע לי' מתנית' מסברא נוגעת הויא לעולם שמיע לי' מתנית' ואליבא דרבנן לא קמבעי' לי' כי קמבעי' לי' אליבא דר"ש ולטמויי בפנים כבחוץ לא קמבעי' לי' כי קמבעי' ליה לסתור וליטמא במשהו [כו'] רואה הויא א"ד ל"ש כו' עד הדר אתא לקמי' דאביי א"ל שפיר אמרי לך ע"כ לא קאמר ר' שמעון דיה כבועלה אלא ליטמא מבפנים כבחוץ אבל לסתור ולטמא במשהו רואה הויא ופי' רבינו שמואל כי קמבעי' לי' אליבא דר"ש ולטמא בפנים לא מיבעי' ליה דהא שמעי' לר"ש דלא מיטמא כי קמיבעי ליה לסתור ולטמא במשהו מאי כי קאמר ר"ש דיה כבועלה לטמא בפנים כבחוץ מה בועלה לא מטמא אע"ג דרואה היא דבע"ק מיטמא משום רואה כדקיי"ל בפרקין איהי נמי לא מטמיא דמחזקי' לה בנוגעת לגבי הכי משום דיה בבועלה אע"ג דרואה היא. והא דאמר בהמפלת גבי הרואה קרי בקיסם למימרא דנוגע הוא אלא מעתה כו' ומשני לה התם שינויי דחיקי ודחוייא בעלמא נינהו דבע"ק לא משום נוגע הוא מטמא אלא משום רואה כדקיימא לן בפרקין עכ"ל. מדבריו למדתי דהכי הלכתא דבע"ק רואה הוה כסתם מתני' והכי מוכח ר"פ אלו דברים בפסחים דבע"ק רואה הוה דמסיק התם ומאי חומדי' דמצורע מבע"ק כדאמ' פי' שכן טעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש אדרבה ב"ק חמור שכן מטמא במשהו ומשני סבר לה כר' נתן וכו' משמע אבל לדידן לסתם התלמוד שהקשה דב"ק חמור לית לן דבעי לב"ק בחתימת פי האמה אלא קיי"ל בסתם מתני' דהכא. ותו בגמ' דידן סברי רב פפא ורב הונא ברי' דרב נתן דב"ק במשהו דאמר ר"פ בתנאי מנין לרבות נוגע בש"ז ת"ל או איש וגו' ופליגי תנאי בעלמא דאיכא למ"ד דון מינה ומינה ואיכא למ"ד דון מינה ואוקי באתרא איכא למ"ד דון מינה ומינה מה שרץ בכעדשה אף ש"ז בכעדשה ואיכא למ"ד דון מינה ואוקי באתרא מה לרואה במשהו אף נוגע במשהו א"ל רב הונא בריה דרב נתן לר"פ ממאי דמאו איש אשר יגע בכל שרץ קא מרבי' לי' דילמא מאיש אשר תצא ממנו ש"ז (קמיירי) [קא מרבי ליה] ורכ"ע דון מינה ומינה פי' מה לרואה במשהו אף לנוגע במשהו שיילינהו לתנאי איכא דתני כר"פ ואיכא דתני כרב הונא ברי' דרב נתן מיהו כולהו מודו דרואה במשהו ש"מ דב"ק רואה הוה. והא דתנן פ' בתרא דזבים בע"ק במגע שרץ שפיר מצינו למימר דההיא נמי סוברת דב"ק רואה הוה והא דקתני דב"ק במגע שרץ היינו כדמפרש תלמודא ר"פ א"ד בפסחים אליבא דר"י מה שרץ מטמא באונס אף ב"ק מטמא באונס. הלכך הואיל שבארנו דב"ק רואה הוה ומטמא במשהו ותנן נמי סתמא אבל זב וב"ק אינם מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ ואמר ר"ש ב"ל זב וב"ק אינם מטמאין עד שתצא טומאתן לחוץ זב דכתיב ואיש כי יהי' זב מבשרו בע"ק דכתי' ואיש אשר תצא ממנו ש"ז ומדמצריך לר"ש בן לקיש קרא לחודי' ש"מ דסביר' לי' כסתם מתניתין דבע"ק רוא' הוה ומיטמא במשהו ואי סבר דנוגע הוה הוה יליף היקש מזב כדיליף רב נתן ומדקאמר נמי דאינו מיטמא עד שתצא ממנו טומאתו לחוץ ש"מ דקרא אשר תצא ממנו ש"ז להכי הוא דאתא דאינו מטמא עד שתצא ממנו טומאתו לחוץ והואיל וכן הוא ש"מ דאפי' הוציא בקיסם נמי טמא דהכי משמע דברי רבא בהמפלת דאפשר דלהכי אתא קרא דהוה טמא אפי' בקיסם ודחי לי' רב הונא דסבר כר' נתן דנוגע הוה. ולא קיי"ל כדבריו דרב הונא אלא קיי"ל דרואה הוה וסותר בזיבה מטעם ראי' ברורה וטמא אפילו הוציא בקיסם. ונראה בעיני דאע"ג דבארנו דב"ק רואה הוה ומיטמא במשהו ואפי' בקיסם מיהו הואיל ואינו מטמא בפנים בבחוץ אלא עד שתצא ממנו הוה לי' כנוגע בשרץ לענין זה שמטמא אחד ופוסל אחד. ותדע דתנן פ"ק דכלים אבות הטומאות השרץ וש"ז וטמא מת ומצורע בימי ספרו ומי חטאת שאין בהם כדי הזיה הרי אלו מטמאין אדם וכלים במגע וכלי חרס באויר ואינם מטמאין במשא. מדלא חשיב ב"ק ש"מ דבעל קרי אינו אב הטומאה לטמא אדם וכלים. ומדקתני בסיפא הרי אלו מטמאין כו' אית לן למימר דתנא מניינא למעוטי ב"ק כדאשכחן בפ"ק דיבמות דתנן הרי אלו פוטרות וכו' ואמר בגמ' דאתא למעוטי דרב אסי מיהו איכא למדחי דשאני התם דתנא מניינא ברישא. ותו הואיל דתנן התם פ"ק דכלים גבי קודש תרומה ומעשר דב"ק אסור בהם ור"פ לא תנא ליה ש"מ דוקא קתני. ותו דתנן פ' בתרא דזבים הנוגע בשרץ וש"ז ובטמא מת ובמצורע בימי ספרו ובמי חטאת שאין בהם כדי הזיה ובנבילה ובמרכב מטמא אחד ופוסל אחד. זה הכלל כל הנוגע באחד מכל אבות שבתורה מטמא אחד ופוסל אחד וכו' ב"ק במגע שרץ ובועל נדה בטמא מת אלא שחמור ממנו בועל נדה שהוא מטמא משכב ומושב בטומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין. הרי משמע להדיא שב"ק ראשון לטומאה הוא משום דתנא ברישא הנוגע בשרץ והדר תני בעל קרי כמגע שרץ והדר תנא בועל נדה שהוא מטמא משכב ומושב ש"מ הא דקתני ב"ק כמגע שרץ היינו לענין שהוא ראשון לטומאה. ולא נהירא לומר דההיא משנה סוברת דב"ק נוגע הוה. מיהו בין אם נאמר דב"ק נוגע הוה בין אם נאמר דרואה הוה קשיא לי התם פ' אלו דברים אמאי לא שני הכי אליבא דר' יוחנן דהא דקתני ב"ק במגע שרץ היינו לענין שהוא ראשון לטומאה או לענין דנוגע הוה. ותו קשיא לי דריש פ"ק דכלים לא תני מרכב בכלל אבות הטומאה ובפרק בתרא דזבים סתם מתני' קתני דהנוגע במרכב מטמא אחד ופוסל אחד אין לומר דתני ושייר נמי בעל קרי תנא קתני אלו ואת אמרת תנא ושייר ותו קשיא לי דריש פרק אלו דברים אוקימנא לר' שמעון כר' נתן דקרי צריך שיעור כסתימת פי אמה ואלו בפרקין יוצא דופן אמר אביי דלר' שמעון מטמאין במשהו כדפרישנ' לעיל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |