אור זרוע/בעל קרי/קיז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' בעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה. על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו ר' יהודה אומ' מברך לפניהם ולאחריהם. פרש"י אינו מברך לא לפניה ולא לאחריה אפי' בהרהור כי אם ק"ש מהרהר בלבו. וה"נ מוכח בגמרא דהא דתני בעל קרי מהרהר בלבו היינו ק"ש כדאמר מה סיני הרהור מותר ודבור אסור הכא נמי דבור אסור הרהור מותר דהיינו אק"ש קאי דהיינו דברי תורה ואמר נמי כדי שלא יהיו כל העולם עסוקין בק"ש והוא יושב ודומם. ש"מ דמהרהר דקתני אק"ש קאי ולא אברכות. ואמר נמי במסקנא אליבא דר' יהודה לא תימא מברך אלא אימא מהרהר ומי אית ליה לר"י הרהור והתניא ב"ק שאין לו מים לטבול קורא ק"ש ואינו מברך לא לפניה ולא לאחריה ואוכל פתו ומברך לאחריה ואינו מברך לפניה מהרהר בלבו ואינו מוציא בשפתיו דברי ר"מ ר' יהודה אומר אף יוציא בשפתיו פי' מהרהר בלבו את ברכת המזון אבל אותם ברכות אפי' אינו מהרהר. והא דשרינן להרהר בק"ש משום דהואיל ואסרי בברכות (שלא היה) [שלאחריה] דהיינו אמת ויציב. הוי' לה ק"ש דאורייתא ולהכי שריא. וה"ג בגמ' אלא היינו טעמא דק"ש ודבהמ"ז. דבהמ"ז דאורייתא. פי' משום כך מהרהר. ק"ש דאית בה מלכות שמים פי' מלכות שמים נמי ותרתי לטיבותא מלכות שמים וגם שהיא דאורייתא. לאפוקי תפלה שאין בה לא מלכות שמים ולא שהיא דאורייתא. והא דסבר רב יהודה אמר שמואל דק"ש דרבנן. היינו היכא שקרא אמת ויציב. אי נמי מה שפירש"י טעמא דק"ש דאורייתא היינו אליבא דהילכתא כר' אלעזר דאמר ספק קרא ק"ש ספק לא קרא חוזר וקורא כדפרישנא לעיל דהלכת' כוותיה. והא דשני תלמודא. היינו אליבא דר"י אמר שמואל: גמ' אמר (רב הונא) [רבינא] זאת אומרת הרהור כדבור דמי דאי ס"ד דהרהור לאו כדבור דמי למה מהרהר אלא מאי הרהור כדבור דמי יוציא בשפתיו. כדאשבחן בסיני מה סיני הרהור מותר דבור אסור ה"נ דבור אסור הרהור מותר ורב חסדא אמר הרהור לאו כדבור דמי דאי ס"ד הרהור כדבור דמי יוציא בשפתיו אלא מאי הרהור לאו כדבור דמי למה מהרהר כדי שלא יהיו כל העולם עסוקין בק"ש והוא יושב ודומם. ונגרוס בפרקא אחרינא אמר רב אדא בר אהבה בדבר שהצבור עסוקין בו והרי תפלה דדבר שהצבור עסוקין בו ותנן היה עומד ומתפלל ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא מקצר טעמא דהתחיל הא לא התחיל לא יתחיל. שאני תפלה דלית בה מלכות שמים. והרי ברכת המזון. דלית בה מלכות שמים ותנן על המזון מברך לאחריו ואינו מברך לפניו. אלא היינו טעמא דק"ש ודבהמ"ז דברכת המזון דאורייתא וק"ש דאית בה מלכות שמים לאפוקי תפלה דרבנן ולית בה מלכות שמים. וקצת יש לשאול אליבא דרבינא דאמאי לא פריך הכי דאי הרהור לאו כד"ד יהרהר ברכות נמי. ואליביה דרב חסדא נמי יש לשאול דהואיל דהרהור לאו כד"ד יהרהר ברכות נמי. והא דפריך לרב חסדא והרי תפלה ולא פריך ליה והרי ברכות שלפניה ושלאחריה משום דאין ברכות עיקר הדבר כי כל העסק אינו בא כ"א בעבור ק"ש ובעבור תפלה. ולרבינא ליכא למפרך אתפלה דהואיל דטעמא כסיני הלכך ק"ש ובהמ"ז שהם דאורייתא יהבינן להו דין דאורייתא לאפוקי תפלה דרבנן: ירושלמי בעל קרי מהרהר בלבו מהו מהרהר ברכות. ואינו עיקר דפליג אתלמודא דידן. פר"ה דהלכה כרב חסדא דהא רב אדא בר אהבה קאי כוותיה וכן מוכח פ' שואל אדם מחבירו כדי יין וכו' דהרהור לאו כדבור דמי אע"ג דקיי"ל כר' יהודה דהקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא אית לן למימר כגון שיוציא בשפתיו דהא קיימא לן כרב חסדא דהרהור לאו כדבוד דמי. מיהו נראה בעיני דאע"ג דתנן דב"ק מהרהר בלבו דהיינו ק"ש כדפרי' לעיל ה"מ לרבנן דסברי דב"ק אסור בד"ת אבל לדידן דקיי"ל כר' יהודה בן בתירא דב"ק מותר בד"ת קורא ק"ש כדין ומוציא בשפתיו. ותדע דתנן ר' יהודה אומר מברך לפניה' ולאחריה' ואמרי' בגמ' למימרא דסבר ר' יהודה בע"ק מותר בד"ת. ש"מ מאן דסבר דבע"ק מותר בד"ת אפי' ברכות מברך כ"ש שקורא ק"ש כדרכה שהוא עיקר ד"ת. מיהו תפלה ודאי אסור לב"ק כי אינה ד"ת כדאמר לאפוקי תפלה דרבנן וכדתנן הי' עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר ואמר בגמרא טעמא דאתחיל הא לא אתחיל אינו מתחיל וכן הלכה כדפר"ח זצ"ל לקמן בגמ' ר' יהודה אומר מברך לפני' ולאחרי' דהאידנא קיי"ל כר' יהודה בן בתירא דאמר ליה לההוא תלמיד דהוה מגמגם וקורא למעלה מר' יהודה בן בתירא א"ל פתח פיך ויאירו דבריך שאין ד"ת מקבלין טומאה שנאמר הלא כה דברי כאש מה אש אינו מקבל טומאה אף ד"ת אינם מקבלים טומאה. וקיי"ל כר' יהודה בן גמליאל דאמר משום ר' חנניא בן גמליאל זה וזה מותר ומותר להציע המשנה והמדרש ובתר הני כולהו אמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא כתלת סבי כר' יהודה בן בתירא שאין ד"ת מקבלין טומאה. והא דזעירא דבטלו' לטבילותא מסייע לי' לרב נחמן בר יצחק דאמר נהוג עלמא בד"ת כר' יהודה בן בתירא וה"מ בד"ת אבל בתפלה עד שירחץ עכ"ל. ותו לקמן על משנה היה עומד בתפלה בסמוך פירש ר"ח והאידנא קיי"ל כר' יהודה ב"ב וכזעירא דאמר בטלוה לטבילותא ואוקמוה אדאורייתא דליכא טבילה לב"ק למשמש מטתו אלא לתרומה וקודש בלבד. מיהו אשכחן דגדרו גדר והחמירו להן לטהר בנתינ' ט' קבין מים עליהם וכדרבא דאמר מדברי כולם נלמד חולה המרגיל ט' קבין וכש"כ בריא וה"מ בחולה שאינו מסתכן אבל חולה המסתכן פטור מכלום והרי הוא כבעל קרי שאין לו מים לטבול וכמו הזכין והמצורעין שאין חוששין לא לטבילה ולא לנתינת ט' קבין אלא קורין כדרכן. וכיוצא בהן נשים נדות ויולדו' שמתפללו' ומברכות כל ברכות שהן חייבות וכדרבינא דאמר הילכתא נדה קוצה לה חלה כו'. והא דרב חמי הוה טביל כל מעלי פסחא להוציא רבים ידי חובתן אסיק' לית הלכתא כוותיה אלא אע"ג דלא טביל מפיק להו ידי חובתן. מיהו להתפלל כולי עלמא מחמירין ולא מצלו ואפילו בע"ק עד שיתן עליו ט' קבין מים מדתנן הי' עומד בתפלה ונזכר שהוא בע"ק לא יפסיק אלא יקצר ש"מ שאסור להתפלל כשהוא בעל קרי. וכן עמא דבר שנהגו כל ישראל להמנע מן התפלה עד שיטהרו בנתינת ט' קבין מים דר' יהודה ב"ב לא פטר אלא בד"ת אבל לתפלה לא פטר והא דאמר ר' מאיר אין ב"ק רשאי לקרות יותר מג' פסוקים לית הלכתא כוותי' מדר' יהודה ב"ב ע"ב פי' ר"ח. ומדפי' דאשכחן דגדרו גדר משמע רוצה לומר דלכתחלה צריך ט/ קבין מים לד"ת ואי לית לי' מים לא חייש כי לא מעכבי ט' קבין לר"ת אבל לתפלה ודאי מעכבי וק"ש היינו ד"ת ולא מעכבי וט' קבין מים דוקא בנתינה אבל אם יושב בהם כך אפילו יש מהם יותר לא מטהרי דתנו רבנן ב"ק שנתנו עליו ט' קבין מים טהור ואמרי' ר' זירא הוה יתיב בי מסותא אמר לי' לשמעי' אייתי לי ט' קבין ושרי עלואי אמר לי' ר' חייא בר אבא והא יתיב מר כגווייהו אמר לי' כארבעים סאה מה ארבעים סאה בטבילה ולא בנתינה אף ט' קבין בנתינה ולא בטבילה רב נחמן תיקן חצבא בת ט' קבין וכן הלכתא. והא דאמר רבא הלכתא בריא המרגיל או חולה המרגיל פי' ששמשו מטתם שצריכין מ' סאה אליבא דרבנן דסברי בע"ק אסור בד"ת קא מיירי ואנן קיי"ל כזעירי דאמר בטלוה לטבילותא משום דהלכה כר' יהודה ב"ב כדפרישית. ומיהו מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק פי' בשם רבי' יצחק ב"ר שמואל דהאידנא דנהוג כר' יהודה בן בתירא שרי אפי' בתפלה דלכל דבר נהוג כר' יהודה בן בתירא והמברך על טבילה בערב יוה"כ הוי ברכה לבטלה ולא בספר הישר שפיר' דלתפלה לא נהוג עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |