אור זרוע/בכורות/תפב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png תפב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה לפי שאינו גידוליו. אלא כשהוא חי בלעו. אבל אי הוה גידוליו שרי. שהיוצא מן הטהור טהור. טעמא דחזינא דבלע דמדקתני שבלע משמע דידעי' בודאי שבלעו דאי לאו הכי ה"ל למתני דג טהור שנמצא בדג טמא. אלא ודאי דחזינא. הא לא חזינא אמרי' אשרוצי אשריץ. דג טהור שנמצא בתוך הטמא נשרץ בגופו ועוברו הוא ואסיר. דתניא דג טמא משריץ דג טהור מטיל ביצים. ויושב עליהן ומחממן עד שיוצאין מן הקליפה כעופות. א"ה כי חזינא דבלע נמי. האיך קמא איעכלא והא אשרוצי אשריץ. אמר רב ששת כגון שיוצאין דרך בית הרעי ואי עוברו הוא בבית הרחם איבעי להו לאשתכוחי. רב פפא אמר כגון שמצאו אבית הבליעה. רב נחמן בר יצחק אמר כגון שמצאו שלם. שנגמרה כל צורתו וגדול הוא. ואי עוברו לא הוה משתהי ברחם כולי האי. רב אשי אמר מתני' לאו כדחזיניה דבלע אלא שנמצא בתוכו והאי דקתני שבלע כיון דרוב דגים במינו משריצים והאי אישריץ מין אחר כמי שבלע בפנינו דמי. וקיי"ל כרב אשי דרוב דגים במינם משריצים. הלכך אותם דגים קטנים שקורין (אריג"ש) [מרנ"ש] הנמצאים בתוך דג טמא גדול שקורין בליי"נא הם מותרים אע"ג דלא חזינן דבלע ולא חיישינן דלמא אשריץ דאזלינן בתר רובא. דרוב דגים במינם משריצים ואפי' יצא לחוץ מותר והא דתניא בת"כ תאכלו לרבות [הטהור] שבמעי הטמא או יכול [אף טמא שבמעי הטהור טהור ת"ל אותם מה ראית לומר בבהמה שבמעי הטמא] טמא שבמעי הטהור טהור ובדגים אינו כן לפי שאין גידוליו דמשמע דוקא שנמצא במעי טמא מותר אבל יצא לחוץ אסיר. ל"ד נקט במעי טמא דה"ה יצא לחוץ מותר אלא אגב סיפא דקתני טמא שבמעי הטהוד אסור דהתם דלמא שרי כשיצא לחוץ משום דחשיב עיכול. ומתני' דקתני דג טמא שבלע דג טהור מותר ל"ק לרב ששת אפי' לאיכא דאמרי. דהכא פשיטא דדגים עלו ודגים נפוק: במסכת אהילות בפ' י"א תנן כלב שאכל בשר המת ומת ומוטל על האסקופה ר' מאיר אומר אם יש בצווארו פותח טפח מביא את הטומאה. כמה תשהה במעיו שלשה ימים מעל"ע ובעופות ובדגים [כדי שתפול לאור ותשרף דברי ר"ש ריב"ב אומ' בעופות ובדגים] מעת לעת. פי' כמה תשהה בשר המת במעיו של כלב ויחשוב כמעוכל ששוב לא יטמא ג"י מעל"ע כדאמרי' פ' מי שהחשיך דרש ר' יונה אפתחא דבי נשיאה מ"ד יודע צדיק דין דלים יודע הקב"ה בכלב שמזונותיו מועטין לפיכך משהה אכילתו במעיו שלשה ימים כדתנן וכמה תשהה במעיו וכו'. וכששהה במעיו קודם שמת איירי. ובעופות ובדגים. אם אכלו בשר המת כדי שתפול לאור ותשרף. יש מביאין מיכן ראי' ומתירין תרנגולת שנמצא בה חטה בפסח. אע"פ שנתבשלה עמה משום דנתעכלה החטה במעיה. ואין מכאן ראי' חדא דר' יהודה ב"ב פליג ומצריך מעל"ע. ואפילו אי ידעינן ששהתה החטה במעי תרנגולת קודם שחיטה מעל"ע. אין מיכן ראי' שיש חילוק בין בשר שהוא רך וממהר להתעכל לחטה שהיא קשה ואינה מתעכלת מהרה. כההיא דפרק ר' ישמעאל במנחות דבעי רמי בר חמא פיל שבלע חוצץ ועבדן כפיפה מי הוה עיכול ולא מקבלה טומאה. או לא הוה עיכול. תפשוט לי' מהא דאמר עולא משום. ר' [שמעון בר] יהוצדק מעשה ובלעו שני זאבים שני תינוקות בעבר הירדן ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו את הבשר שאני בשר דרכיך. הא למדת דיש חילוק בין בשר שהוא רך להוצין שהן קשין וכן נמי חטה קשה היא כדאמ' התם לעיל חטין שבגללי בהמה לקטן לאכילה מטמאין טומאת אוכלין. ואפי' למנחות הוו שרו אי לאו משום הקריבהו נא לפחתך. ותו דקשיא מתני' דתנן דג טהור שבלע דג טמא אסור באכילה אלמא לא הוי עיכול ותירץ רב האי גאון זצ"ל דשאני טומאה דאפושי טומאה לא מפשינן משום דכי אמ' באהילות דהוה עיכול. אבל הכא דאיסורא לא אמרי' דהוה עיכול הלכך אין כאן ראי' להתיר חטה שנמצאת בתרנגולת בפסח. וההיא דפ' בתרא דיומא דאמר רב שיזבי א"ר יוחנן זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ובא אחר ואכלן ראשון משלם קרן וחומש שני אינו משלם אלא [דמי עצים לראשון בלבד] משום שכבר נתחללה דתרומ' באכיל' ראשון בההיא דפ"ק דכריתות דתניא כהן שסך שמן של תרומה בן בתו ישראל (מתעכל) [מתעגל] בו ואינו חושש. ומפרש התם משום שכבר נתחללה. ואני כבר שאלתי למורי רבינו שמחה זצ"ל על חטה שנמלגה בתרנגולת בפסח והשיבני אם היא בעין שלא נמחית ויכול לזורקה אנו מתירים אותה מההיא כשקדם וסילקו דפ' גיד הנשה אפי' לר' יהודה דאמר מין במינו במשהו. מיהו יש גאונים שאוסרים אותה עכ"ל. ונראה בעיני שאין להביא ראי' מנמלגה לנתבשלה דנתבשלה טפי פלטה טעמא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף