אור זרוע/בהמה המקשה/תח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' נקב הלב לבית חללו בעי ר' זירא לבית חלל גדול דהיינו חלל האמצעי תנן. או לבית חלל קטן. כי הרבה חללים יש לו סביב וסמפון גדול עד האמצעי. מאי תיבעי' לי' מי לא תנן ר' שמעון אומר עד שתנקב לבית הסמפונות ואמר רבא בר תחליפא א"ר (אבא בר ירמי') [ירמי' בר אבא] עד שתנקב לבית הסמפון הגדול ה"נ עד שתנקב לבית חלל גדול. הכי השתא התם לבית הסמפונות קתני דוכתא דשפכי כולי' סמפוני הכא לבית חללו קתני מה לי חלל [גדול מ"ל חלל] קטן אלא לא שנא וטריפה. קנה הלב רב אמר במשהו אם ניקב ושמואל אמר ברובו הי ניהו קנה הלב אמר (רבא) [רבה] בר רב יצחק אמר רב חלב שע"ג דפנות ופרכינן ע"ג דפנות ס"ד ומאי חיותא תלי' ביה אלא חלב שע"ג דופני הריאה. קנה שומן שיורד בין שתי ערוגות הריאה ודבוק בשדרה ומחובר (לחלב) [לחלל] הלב פי' רבינו שלמה בדק מורינו ששון בקנה הלב ומצא בו נקבי' קטנים ודנתי לפניו כדקיי"ל כרב באיסורי וקאמר רב במשהו וחזר ובדק בשאר ריאות ומצאן נקובות כענין זה ושאל לטבחי' ואמרו לו דהיינו רביתייהו והללו נקבים דרכן להיות בכל ריאות שבעול' וא"ל מה טעם הואיל וחלב כשר חופהו. וכי קאמר רב במשהו שלא במקום חלב כש' קאמר. דוקא חלב בשר חופה את הנקב דכשירה הא חלב אסור חופהו טריפה עכ"ל. אמר אמימר משמי' דר"נ תלתי קני הוה. לאחר שהקנ' נכנס לחזה מתפצל לג' חד פריש [לליכא וחד פריש] לריאה. ומתחלק בתוכה והן הן סמפונות דריאה. וחד פריש לכבדא. דריאה בי ריאה. בנקב משהו. דכבדא כי כבדא. עד שינטל כדתנן גבי כבד ולא נשתייר הימנו כלום. דליכא פליגי. מר בר חייא מתני איפכא דכבדא כי ריאה דריאה כי כבדא דליכא פליגי. פי' רבינו שלמה וכלישנא קמא מסתברא דהא קם לי' ר' יוחנן כוותי' דאמר לעיל ניקב הקנה למטה מן החזה נידון בריאה. כתב רבינו תם זצ"ל הואיל ולא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר אזלינן לחומרא. חדא דמוכח ר' יוחנן בלישנ' קמא היינו לגבי ריאה כי ריאה ותו מדר' יוחנן נשמע דאפי' דכבדא כי ריאה מדקאמר ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה מדלא נתן בו שיעור למטה. וכן הלכה דבין בריאה בין בכבד בין בלב נקיבתם דקנים הללו במשהו ונדונים בריאה בחומרי דאמימר ודמר בר חייא ודר' יוחנן. גם רבינו חננאל פסק בשלשתן נקיבתן במשהו ועיקר עכ"ל ר"ת זצ"ל. ראיתי שהביאו לפני מורי אב"י העזר"י שהי' שומן הלב דבוק מאוד ואדוק בו הרבה בכח וחתך בסכין השומן מן הלב במקום שהי' דבוק ולא ראה על הלב מבחוץ שום ריעותא במקום שהיה דבוק ואח"כ חתך במקום שהי' דבוק עד החלל וראה בעובי (החלל) [הלב] ולא בחללו קצת דם שנצרר ואסר ושאלתי את פיו אם לא הי' מוצא אותו קורט דם מה הי' עושה ואמר לי שאז הי' כשר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |