אור החיים (מיכל)/4
|
< הקודם · הבא > |
4 ר' אבא מארי בר' משה בר' יוסף מלוניל הנקרא ה"ר אשטרוק דלוניל [אנדוראן] ונקרא גם נשטרוק (הוא מקוצר מן אן אשטרוק, ואן היה דרכם לכתוב קודם שם אדם נכבד בימיהם בספרד ובפרבינצא, אולי הוא יען שאלו הב' אותיות הם תחילת וסוף תיבת אדון וכמ"ש הרב מהו' חיד"א בספר שם הגדולים (ח"ב אות ש' ססי' מ"א) ובקונטרס שמות הגיטין שלו המובא בספר פתח עינים לב"ב דף ס"ח ע"ב [עי' צונץ Namen der Juden S. 27]).
היה בנן של קדושים וקרוב לוודאי אצלי שהיה מיוצאי חלצי רבינו משה ב"ר יוסף הגדול (רבו של הראב"ד עיין להלן דף י"ב) והרביץ תורה במונפשלייר, ובזמנו התחילו יושבי פרובינצא לעזוב עסק התורה ועסקו רק בדברי הפלוסופים ובפרט בספרי ארסטו, ונטו אחרי דבריו גם באלהיות עד שכפרו ממש בפשטיות התורה ובחדוש העולם והנסים, לזה נתקנא הרב עם חכמים אחרים רבים ונכבדים אשר עמו ויען כי שאל את פי הרשב"א על אודות אשר התיר לעשות צורת אריה לרפואה לחלי הצלעות (כנדפס בתשובותיו ח"א בשני מקומות, בסי' קס"ו ובסי' תתכ"ה) חלה פניו בל יתאפק לצאת לעזרת ה' ושיעורר לב חכמי הארץ ויהיו כולם לאגודה אחת בל יראו כבלע את הקודש, כאשר באו הדברים האלו בארוכה:
א' בס' מנחת קנאות אשר חבר (נזכר בספר כבוד אלהים לרבי יוסף בר' שם טוב דף כ"ו ע"ב) [ונדפס בפרעסבורג שנת תקצ"ח] וחלקו לקל"ב פרקים והי"ח פרקים הראשונים הם הצעה להספר יאמר בם כי אריכות התורה בכמה ספורים מלמדנו כמה עקרים שהם שורש התורה ויסוד האמונה ורק עתה מתוך עוצם הגלות נסתמו מאתנו מעינות החכמה וכאשר בציון ימלוך מלך ותמלא הארץ דעה אז נהיה פנויים לעבודת ה' ויגלו לנו מצפוני התורה וסתריה. ומביא ראיות על זה מן הפסוקים ומדברי חז"ל ויפרשם בדרך יפה, ובדרך הזה ידבר באריכות בהשלשה עיקרים אשר אמונתינו נשענת עליהם ומהם יסתעפו הענפים והם: א', ידיעת ה' וקדמתו. ב', תורת מרע"ה ואמונת החדוש. ג', השגחת ה' ית' בפרטים ושעליהם רמז ישעיה הנביא באמרו (מ כח) הלא ידעת אם לא שמעת וכו'. וכל המאמין ומחזיק בהם בטוח שלא יפקפק בספורי התורה ולא ירחיק המופתים או יעשה להם פירוש לנגד הקבלה מאבותינו. ואחר זה יבואו הכתבים הנז' ותשובות הרשב"א עליהם (ונדפסו בתשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ג ותי"ד וגם התשובות שם מסי' תכ"ד והלאה עד ססי' תכ"ז הם לשאלותיו הכתובים בספרו. ובסיימו תשובות הרב כתב „ע"כ לשון רבינו” ונראה שמשם נתשלשל שנדפס כן בתשו' הרשב"א ססי' תכ"ז). וכל האגרות אשר הריץ הרב והרשב"א לרבני דורם ולחכמי מונטפשלייר ושאר ערי הפרובינץ והתשובות אשר קבלו, ובפרק ע"ז אגרת ארוכה אשר כתב הרב להרשב"א ולחכמי ברצלונא בהענין הזה נחלק לט"ו פרקים קטנים קראו ס' הירח (ובו נמצאו דברי רבינו האי גאון המובאים בס' אור החיים להר"י יעבץ פט"ו בשם א' מתלמידי הרשב"א, ומ"ש מתלמידי לאו דוקא ור"ל מבני דורו, ומובאים גם בשם הגדולים ח"ב אות ה' סי' א' ובמקום פרק מ"ה צ"ל ע"ז) [עי' שה"ג, ר' האי גאון] וההסכמה אשר הסכימו הוא וב"ד [-ובית דינו] לעשות סיג בענין למוד הפלוסופיא והחרם אשר החרימו ומה שנתהוה אחר זה שם ואגרת בענין הזה עם שאלה בענין ערלה בכרם שעל הגג אשר כתב למורו ר' אשר ב"ר יחיאל ותשו' הרב [נדפסה גם בתשו' הרא"ש כלל ב' סימן ד'] והסכמתו עם בית דינו וכתבים אחרים ושנתגרשו כולם משם בשנת ס"ו להאלף הששי[3] וכתב התנצלות אל הרשב"א מן הר' ידעיה הפניני מבדרש (הנדפס גם בתשו' הרשב"א ח"א סי' תי"ח) וגם מן הרב המאירי מפרפינין, והספר הזה נמצא בכ"י ברומי ובפאַרמאַ תוך ספרי דע ראָססי 1348 № (ובו חסרים י"ו פרקים הראשונים) וישנו גם אצלי בכ"י: