אורים/חושן משפט/קלו

אורים ‏ חושן משפט קלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) ישתמש בהן. הטעם מבואר בטור דאמרינן מסתמא נתן הבעה"ב רשות לאומן למכור טליתו וה"ט דלא התירו באמר לו הילך טליתך כ"א דוקא בטלית סתם וגם במסרו לו אשתו ובניו אף שאמרו טלית סתם דמסתמא הם לא ידעו מענין המוכר עם האומן ונתבאר ג"כ מ"ש בית האומן מבית המשתה והאבל משום דשם אין רגילים לומר שימכרו טליתם סמ"ע:

(ב) ואפילו אומן עצמו כו'. המחבר קיצר כאן ובטור מבואר יותר וז"ל ואם הוא שוה יותר על שלו כשיבא בעלה בשבילה יתן לו העודף או יחזור לו טליתו והוא יתן לזה דמי טליתו שלו שנמכר (ר"ל הברירה ביד זה שהטלית בידו להחזיר לו טליתו או ליתן העודף) ואם יבא בעל הטלית ויאמר לא צויתי למכור טלית ולא לקחתי ממנו שום דמים נאמן ליקח טליתו מיד זה אם יש לו עדים שטלית זה היה שלו או יתן בו סימן כ"כ הסמ"ע וכ"כ הש"ך ג"כ בשם הטור וכתב ואע"ג דלא ראו עתה בידו החפץ אלא הוא עצמו מודה שאינו שלו צריך לחזור ואף שהאומן היה נאמן לומר לקוח במגו דהחזיר כ"כ בתשובת רשד"ם ע"ש ועיין תומים דלא ידעתי מה מהני סימן או דלא צריך לכך בהודאת אומן או דלא מועיל דחיישינן לקנוניא וע"ש שהוכרח לומר בדוחק דחזקה כל הבגדים שנמצא ביד אומן הם של אחרים ודוחק ע"ש:

(ג) וכן כובסת עכו"ם וכו'. ואם נתן א' סימן אע"פ שהגוי' הכובסת מכחישו מוציאים כ"כ הת"ה מר' דהאי דינא סימן שי"ט ועיין תומים מ"ש מילתא בטעמא קצת ע"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.