אורים/חושן משפט/ג

אורים ‏ חושן משפט ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אין ב"ד פחות מג'. היינו מד"ס אבל ד"ת חד נמי סגי וכ"כ הרמב"ם פ"ב מהל' סנהדרין וכן משמע בהרא"ש סמ"ע. והש"ך הסכים לע"ש דכיון דקיי"ל דשנים שדנו אין דיניהם דין קיי"ל דבעי ד"ת ג' והניח הרמב"ם בצ"ע ועמ"ש בתומים בישוב הרמב"ם כוונת הסמ"ע:

(ב) דא"א דלית בהו חד דיודע סברות בדינים. ואין זה גמיר וסביר המוזכר בש"ס דשם מיירי שלבו רחב להבין ולהורות והוא מומחה וכאן פירשו דיש לו שיקול הדעת בדינים וכ"כ הסמ"ע והש"ך אבל ודאי צריך להיות גמיר בדינים וכ"כ מהר"ם מפאדוה בתשובה והסכים עמו הש"ך וכן נכון:

(ג) אבל אי לית בהו חד וכו'. עיין תומים מה שחלקתי בין זה לקבלות עדות וכן לענין גזלות וחבלות הדנין בזה"ז כמש"ל בס"א דזהו נראה דצריך ג' דגמירי כדעת הרמ"ה:

(ד) שאינו רוצה לדון עמו בעירו. עיין לקמן סימן י"ד מ"ש בזה באריכות בכל פרטי דינים:

(ה) פחות מג' וכו'. כ' הב"ח לענין קדושין יש להחמיר ולחוש לדעת הפוסקים כשמואל פירוש אם שנים דנו והוציאו ממון מזה ונתנו לזה והוא קידש אשה באותו ממון ואמרינן בסנהדרין דף פ"ז דלר"א אין קדושין דהוה מקדש במה שאינו שלו עדיין כלל ולשמואל הוי קדושין דהא דיניהם דין ויש להחמיר בכה"ג להצריך גט והש"ך השיג עליו ועיין תומים שיש להחמיר כדברי הב"ח

(ו) ואינם מומחים כו'. הסמ"ע הק דהל"ל בלשון וי"א דהוא דעת הטור דס"ל דמומח' הודאה בפניו מהני ומחבר נמשך אחר הרמב"ם ולכך כ' אפילו הם סמוכים בא"י ל"מ הודאה והוא חולק אטור ולא ה"ל לערב הדיעות ותי' שהמחהו רבים עליהם ועדיף מסמוך בא"י ואף הרמב"ם מודה וש"ך בסק"ח השיג מ"מ לא עדיף מסמוך ול"מ הודאה לרמב"ם ותי' אף דרמב"ם ס"ל להדי' סמוך ומומחה ל"מ הודאה מ"מ בש"ע אין המחלוקת מבואר די"ל סמוך דיש לו רשות לדון ומ"מ אינו מומחה לכך סתם הרמ"א כדרכו ועמ"ש בתומים דרמב"ם ל"ק רק יחיד מומחה ל"מ הודאה בפניו אבל ב' מומחים שדנו אף הרמב"ם מוד' דמהני הוד' ובזו מיירי הרמ"א ע"ש מילתא בטעמא

(ז) לא הוחזק כפרן. היינו שלא הוחזק בפני עדים אבל כשאומר אתם עדים או בדרך הוד' לשיטת הרמב"ם לקמן סימן פ"א דלא יוכל לכפור והוחזק כפרן ה"ה גבייהו דל"ג מעדים סמ"ע וה"ה דאם הוחזקו כפרנים בעדי' מ"מ להבא נאמני' לומר פרענו משא"כ אלו היו שהודו בפניהם דין ב"ד אף להבא הוחזקו כפרן כדלקמן סימן ע"ט ע"ש ש"ך

(ח) אעפ"י וכו'. מצות חכמים שיושיב עמו אחרים ואם באו לפניו לדין בסתם בלי כפי' הוה כאלו קבלוהו עליו ומותר לדון יחידי כן דעת בעל שארית יוסף והב"ח וכן העיד הט"ז בשם זקינו הגאון שנהג כן דלא כמהרש"ל בתשובה וראיה שלהם מירושלמי דמבואר דר"א היה דן יחידי ושאלו הא תנן אל תהי וכו' והשיב כיון שמעצמן באי' הוי כאילו קבלוני ע"ש והש"ך צידד כיון דסתם קבלה הוא לדון דין תורה ואם כן אינו מועיל קבלת ב"ד בסתם לדון יחידי אם לא שאומר בפי' איני יכול לדון לכם דין תורה או שהדין דין פשוט למאוד ודבריו נכונים. ופה ק"ק מיץ תקנת קהל מה שהוא פחות מכ"ה ר"ט שאב"ד ידון לבד שלא להרבות שכר דיינים וזהו לדעתי אין בו פקפוק כיון דהוא תקנות עיר וקבלו קהל ע"ע וכה"ג רשאי' בני העיר לתקן מ"מ כל שאין הדבר פשוט כביעת' בכותחה אני נזהר לדונו יחידי כ"א בצירוף ב"ד כי היכי דלימטי' שיבא מכשורא וה' יצילנו משגיאות:

(ט) עד שידע ע"מ ישב. מהרי"ו כ' למהר"ש בדרך עצה שלא ישב בצירוף הקהל לדון שפסקי בעה"ב ופסקי ד"ת הם שני הפכים סמ"ע:

(י) מי שאינו מומחה וכו'. פי' הסמ"ע דמומחה נקרא גמיר ולא סביר וש"ך השיג וע"ל סי' כ"ה מ"ש שם כי שם מקומו:

(יא) מיהו אם קבלוהו הקהל כו'. פי' דלא תימא דאין ממש בקבלה זו הואיל והיה בהכרח לקיים כתב מלך ומכ"ש בקבלה בל"כ המלך מהני ב"ח:

(יב) מהני רשות מלך. פי' לפוטרו אם טעה כמו דמהני רשות מר"ג וב"ח כ' דא"כ דעת הטור וש"ך כ' דסברת הריב"ש נכון ועיין תומים שיש לפקפק בראי' ריב"ש מאד ומסתברא כב"ח ואם המלך צוה שלא ידון שום אדם זולתו יש לפקפק אם רשאי לדון כ"כ התשב"ץ וכה"ג ועיין תומים דא"כ מקום ספק

(יג) מצער הצבור. הוא לשון ריב"ש בתשובה ורמ"א העתיקו ותמהני שלא העתיק שהוא חרם ר"ת ורשב"ם וראב"ן וק"ן רבנים והוא בתשובת מהר"ם ד"פ בסופו וז"ל ועוד גזרנו ונידינו וחרמנו בשמתא ובשם מיתה שלא יהיה אדם רשאי ליטול שרר' ע"ה לא ע"י מלך וכו' כי לענוש וכו' אם לא שימנו אותם רוב הקהל מפני חשיבותם והעובר ע"ז וכו' פתו פת כותי וכו' ושומר ינוח ברכות על ראשו עכ"ל הדור אתם ראו ושמעו כמה רב מהעונש שיש בזה הנוטל שררה על הציבור ע"י שרר' ובעו"ה פשטה נגע צרעת ממארת הזו בזמנינו וכמה כרכים נחרבו וכמה בה"מ נדלדלו עי"כ וכמה הריסות בתורה ולומדים גרם זה וחובה על רבני זמן לעשות גדר בזה לבל יהיה ח"ו פרוץ מרובה על העומד ואולי יזכני ה' ליישר חילי לעשות בזה תיקון וצורך שעה להרים דגל תורה ולנער רשעים מהארץ אי"ה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.