אוצר:מיזמים/שפתותיו דובבות/שבט/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מיזמים שפתותיו דובבות שבט טו

ט"ו שבט - רבי חיים מרדכי מרגליות[עריכת קוד מקור]

תענית שובבי"ם שחלה בט"ו בשבט[עריכת קוד מקור]

כתב הבאר היטב (סימן תרפה סק"ב): יש נוהגין בשנה מעוברת לקבוע תענית בכל יום חמישי מפרשת שובבי"ם ת"ת, ע"כ דבריו. ואמנם יש הנוהגים להוסיף ולהתענות בימים אלו גם בימי שני.

רבי חיים מרדכי מרגליות זצ"ל, מביא בחיבורו שערי תשובה, מה שכתב האליה רבה (שם ס"ק יא) בשם מלבושי יום טוב, שאם חל יום חמישי בט"ו בשבט, אין לומר שילווה התענית ויפרענה. והסתפק האליה רבה אם כוונתו שיתענה גם בט"ו בשבט, או לאידך גיסא - שלא יתענה וגם לא ישלים. ומכל מקום הכריע האליה רבה שאם חל ט"ו בשבט ביום חמישי של שובבי"ם - יתענו הציבור תחת תעניתם זו בפרשיות 'ויקהל פקודי' [כמו שהביא המגן אברהם (ריש הסימן) שיש אומרים להתענות גם בפרשיות אלו].

ובפרי מגדים (שם) הביא פסק האליה רבה בשנה מעוברת שיתענו 'ויקהל פקודי', וכתב לפי זה שבשנה פשוטה שמתענים רק שובבי"ם ולא שובבי"ם ת"ת - ישלים את התענית בפרשיות 'תרומה תצווה'. אמנם הוסיף וכתב: ואין בידי דבר ברור בזה, דיש לומר הואיל ונדחה ידחה.

ובשערי תשובה תמה, שהרי כיון שהכריע כדעת האליה רבה שבשנה מעוברת יפרע תעניתו בפרשיות 'ויקהל פקודי', אף שבפרשיות אלו אין כל כך טעם בתענית, אם כן כל שכן שבשנה פשוטה יפרע תעניתו בפרשיות 'תרומה תצוה' שיש בהם טעם לתענית שהרי מתענים בהם בשנה מעוברת. ובדרך אפשר כתב בביאור כוונת הפרי מגדים, שכיון שבשנה פשוטה יש שאינם נוהגים כלל להתענות, ממילא יש להקל בו כשנדחה ולא לפרוע התענית בשאר פרשיות. ומכל מקום לענין הלכה הכריע השערי תשובה שאף בשנה פשוטה, אם חל ט"ו בשבט ביום חמישי, ילווה התענית, ויפרענה בפרשיות 'תרומה תצווה'

·
מעבר לתחילת הדף