אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/יא

יום חמישי י אייר - מסכת יומא דף יא

קביעת מזוזה רזרבית כשמוריד המזוזה לצורך בדיקתה

מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבוע

כהמשך לנדון הגמרא (י.) בנוגע לחובת קביעת המזוזה בלשכת פרהדרין, מביאה הגמרא (יא.) דוגמאות נוספות של שערים מסוגים שונים החייבים או פטורים ממזוזה. הגמרא נוקטת שבמקרים מסויימים שער של רבים לא יהיה חייב במזוזה משום סכנה, ומביאה ראיה לכך שהקלו בשער של רבים מהברייתא הבאה: מזוזת יחיד נבדקת פעמיים בשבוע, ושל רבים פעמיים ביובל. רש"י מפרש את טעם הדבר שמזוזת רבים מספיק לבודקה פעמיים ביובל: כל דבר שהוא של רבים אין להטריח עליו הרבה, שאם תטריח, יהא כל אחד אומר יעשו חבריי.

רבי אריה פומרנצ'יק בספרו עמק ברכה (מזוזה סימן יא) מכריח מכח הקלה זו שאמרו חכמים למזוזת רבים, שעיקר דין הבדיקה אינו אלא מדרבנן ואילו מדאורייתא מוקמינן לה אחזקתה, שאם לא כן כיצד התירו משום טרחה להמתין מלבדוק את מזוזת הרבים.

לאור מסקנא זו רוצה העמק ברכה לחדש, שכשמגיע הזמן לבדוק את המזוזה צריך להכין מזוזה אחרת וכשמסירים את המזוזה יש לקבוע תיכף ומיד את המזוזה האחרת ואסור להמתין עד שיבדקו את המזוזה, כיון שבזמן הבדיקה הרי הוא מבטל את המצות עשה של מזוזה ונמצא עובר בעשה בעת הזאת. הוא מביא לכך סמך ודוגמא מדברי הפרי מגדים (או"ח סימן לא) הפוסק שאם נודע לאדם בשבת ויום טוב שאין מזוזה בפתחו ויש לו בית אחר בו הוא יכול להיות, הרי הוא מחוייב לצאת מהבית ולעקור לבית השני. הוא הדין בעת הבדיקה אין לו לשהות בבית ללא מזוזה אלא עליו להתקין מיד מזוזה אחרת לעת הבדיקה.

אלא שאם כן, תמה רבי אריה, אין כל תועלת בבדיקת המזוזה, שהרי כיון שכבר קבע מזוזה אחרת שוב יהיה אסור להורידה ולחזור ולקבוע את המזוזה הישנה, ואם כן איזו תועלת יש בבדיקת המזוזה הישנה. ועל כרחך צ"ל שחכמים לא הטריחו כולי האי לחזור ולקבוע מזוזה אחרת, ולא הצריכו אלא בדיקה, ויש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה ולבטל עשה בכהאי גוונא לשעה מועטת.

נמצאנו למדים לדעת העמק ברכה שאכן בשהות בבית ללא מזוזה מחמת בדיקת המזוזה יש משום ביטול עשה דמזוזה, אלא שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, והם שאמרו שיבדוק המזוזה פעמיים בשבע שנים הם התירו לו שלא לקבוע מזוזה באותה שעה. ואדרבה, אם יקבע מזוזה אחרת יעקר כל טעם הבדיקה כיון שלא יוכל לשוב ולקבוע את המזוזה הבדוקה אחר בדיקתה.

סברת הגריש"א להתיר משום עוסק במצות מזוזה והנפק"מ בזה

בספר סת"ם (הרב ראובן מנדלוביץ, עמוד 280 הערה 668) הביא את דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב בענין זה, שאף הוא סובר שאין צריך לקבוע מזוזות בזמן הבדיקה, אלא שהוא נתן טעם לדבר שקיום תקנת חז"ל לבדוק המזוזות הרי זה צורך המזוזה ועוסק הוא במצות מזוזה ואינו נחשב בכך מבטל את המצוה.

בשו"ת רבבות אפרים (ח"ה סימן תקמה) הביא אף הוא דברי העמק ברכה וכתב שכששטח הדברים לפני ידידו הגאון רבי דוד פינשטיין (בן הגאון רבי משה פינשטיין) הוסיף לו טעם בדבר כדברי מרן הגרי"ש שכשמבטלו לצורך המצווה, דהיינו לראות שהוא כתיקונו, לא נחשב בכך מבטל מצות עשה. וכתב שם בתו"ד נפקא מינה באופן שמוסיף בדיקה יתר על תקנת חז"ל, שאם טעם ההיתר כפי שכתב העמק ברכה שהוא משום יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה, אין זה אלא כשמקיים תקנת חז"ל כתיקונה, משא"כ אם יוסיף יותר על כדי חיוב בדיקתם הרי הוא מבטל עשה, ואילו אם טעם ההיתר כדברי מרן הגריש"א שכשעושה כן לצורך הכשר המזוזה אינו מבטל את המצוה אם כן לכאורה אף כשמרבה בבדיקות יותר מכדי תקנת חכמים, סוף סוף עשייתו היא לצורך המזוזה ואינו מבטל מצות עשה.

בחוט שני (סימן רצא סק"א) כתב שכשמתעוררים לבדוק את המזוזות, בודקין, ואע"פ שאינו זמן חיוב בדיקה, ושפיר מותר להורידה ואין לחוש ולומר שכיון שאינו חייב להורידה שוב ממילא אסור להורידה דהאיך מותר להפסיק את המצוה - מכל מקום מותר להורידה אע"פ שרגע אינו מקיים המצוה כיון שעושה זאת כדי לקיים את המצוה, עכת"ד. הרי שהסכים לסברת הגריש"א שכשמסיר המזוזה לצורך קיום המצוה אין בכך ביטול עשה דמזוזה אך משמע מדבריו שאיירי באופן שמסיר המזוזה לרגע ומיד מניח מזוזה אחרת תחתיה, ויש לדון עדיין אם יסכים לסברא זו גם להתיר אי הנחת מזוזה כל עת הבדיקה.

ויש לדון בענין זה במה שמבואר במטה אפרים (סימן תקפא ס"י) שיש אנשי מעשה הנוהגים בחודש אלול לפשפש בדקדוקי מצוות להיות בודק ובוחן תפילין ומזוזות שלהם, וכל אשר ימצא שם בדק בשאר מצוות, והוא מנהג טוב. ויש לדון בתוקף מנהג זה לדעת העמק ברכה שכל טעם ההיתר הוא משום "יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה" אם יהיה מותר להסיר המזוזה לצורך כך או כיון שהוא יותר מעיקר תקנת חז"ל כפי שקבעוה בש"ס - אסור.

מנהג החזון איש

בשם החזו"א מסר הגר"נ קרליץ (שם סק"ב) שלא הוה ניחא ליה מה שמורידין כל המזוזות בשביל לבודקם, ולא היה בודק עד שהיתה מזוזה חדשה בבית, כדי שאם תמצא פסולה תהיה מזוזה חדשה מזומנת כדי לקובעה, שאם לא כן מה הרויח על ידי הבדיקה, והיה מוריד מזוזה אחת ובודקה ומחזירה. פשטות עדותו שאף החזון איש כך עשה שהסיר מזוזה ובדקה והחזירה בלא לקבוע מזוזה אחרת בזמן הבדיקה.

אמנם בהערות תורת המועדים על שונה הלכות (ר"ה סימן תקפא סק"ב) כתב בשם הגרנ"ק שצריך לקבוע מזוזה אחרת במקומה וכן נהג מרן החזו"א.

אם יש מקום להחמיר, ודין הסרה לזמן מרובה

בספר בירור הלכה (יו"ד סימן רצא) הביא דברי רבי אריה פומרנצ'יק להלכה וכתב שאין מקום להחמיר בזה למען קיום מצות מזוזה, ובספר שערי ימי החנוכה (מילואים סימן ה אות ז) ביאר סברתו שאם יצטרך לחפש מזוזה חילופית דבר זה יגרום לו לדחיית עצם הבדיקה ולביטול עיקר התקנה לבדוק פעמיים בשבוע.

והכריע שם הרב יהודה טשזנר שכל ההיתר גם לדברי העמק ברכה הוא רק אם מוריד את המזוזה לכמה שעות, כגון שנותן לבדיקה בבוקר ומקבל את המזוזה חזרה בערב. אבל אם נשאר אפילו יום אחד בלבד ללא מזוזה בפתחו - חייב להשיג מזוזה אחרת ולקבעה בינתיים.

וכהכרעה זו כתב גם בהערות תורת המועדים על שונה הלכות (שם) שכן הורה לו מרן הגר"ח קניבסקי שאם דעתו להחזיר את המזוזה באותו יום אינו צריך לקבוע מזוזה אחרת, דכיון שבודק לצורך המזוזה אף שאינו חייב לבדוק אינו חייב להניח מזוזה אחרת.