אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/גיטין/לג

יום ראשון כ"ט סיון תשפ"ג - מסכת גיטין דף לג

התראת ספק

במשנה במסכת גיטין (לב.) מבואר שתקנו חכמים שלא יהא אדם מבטל גט ששלח ביד שליח לגרש את אשתו מפני תיקון העולם. ובגמרא (לג.) פליגי בה אם מפני תקנת ממזרים, שלא תלך האשה ותנשא על סמך הגט הבטל ובניה ממזרים. או מפני תקנת עגונות, שיקל בעיניו לבטל את הגט ונמצא שאינה מגורשת.

ועוד אמרו בגמרא שם: תנו רבנן, בטלו מבוטל, דברי רבי. רשב"ג אומר, אינו יכול לבטלו ולא להוסיף על תנאו, שא"כ מה כח בית דין יפה. ומקשה הגמרא על דעת רשב"ג: ומי איכא מידי דמדאורייתא בטל גיטא ומשום מה כח בית דין יפה שרינן אשת איש לעלמא. ומשני: אין, כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה, ע"כ.

והקשו התוספות (ד"ה ואפקעינהו) ועוד הקשה רבינו שמואל, דהיכי מחייבינן לעולם מיתה אשה איש שזינתה, והא התראת ספק היא, דשמא ישלח לה גט ויבטלנו. ועוד, יכולין ממזרים ליטהר [- שאם זינתה ישלח לה בעלה הראשון גט ויבטלנו שלא בפניה, ואזי מבטלים חכמים הקידושין ונמצא שלא היתה אשתו וילדיה אינם ממזרים].

ומיישבים תוספות: ואומר רבינו תם, דכי האי גוונא לא הוי התראת ספק, דאזלינן בתר רובא, ורוב אין מגרשין נשותיהן, וכששולחין גט אין מבטלין. ועוד דאוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה. והתוספות מוסיפים ומביאים ראיה לדבריהם: דאם לא כן, נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים, אמאי לוקה, דאם אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת, והא התראת ספק היא שמא ישאל על נזירותו.

והנה התוספות העמידו את הראיה מנזיר בשאלתם 'והא התראת ספק היא שמא ישאל על נזירותו'. על דברים אלו מעורר רבי עקיבא איגר תמיהה רבתי, שכן מדברי התוספות מבואר שמה שהוקשה להם הוא שאי אפשר לחייב את הנזיר מלקות באופן זה כיון שזו 'התראת ספק' שהרי היה יכול להישאל על נזירותו. ולכאורה היה לתוספות להקשות כן גם על עצם חיוב הנזיר במלקות - איך אפשר לחייב את הנזיר במלקות, הלא יתכן וישאל על נזירותו ונמצא שלא עבר כל איסור. באופן שהקושיא איננה על חסרון ב'התראה' אלא חסרון בעיקר ה'מחייב'.

באופן דומה מעיר הברכת אברהם גם על תחילת דברי התוספות שהקשו לעולם היכי מחייבינן מיתה אשת איש שזינתה והא התראת ספק היא דשמא ישלח לה גט ויבטלנו, וגם שם יש להקשות בדומה לקושיית רע"א מדוע הקשה רבינו שמואל משום התראת ספק ולא על עצם החיוב. והנה האשה עצמה שמתה אין שייך להקשות כיצד תמות והלא שמא ישלח לה גט ויבטלנו, שהרי כיון שמתה שוב אינו יכול לגרשה. אך עדיין יקשה כן על הבועל, כיצד נמית את הבועל, הלא לעולם יש לחוש שמא ישלח הבעל לאשתו גט ויבטלנו ובזה יעקרו חכמים את הקידושין מעיקרא ונמצא שלא חטא בועל זה - וכיצד ייענש.

קושיא עצומה מעורר רבי עקיבא איגר על קושיית התוספות, שכן מדברי התוספות עולה שכל קושייתם היא שאי אפשר לחייב אשת איש שזינתה משום 'התראת ספק' שהרי לעולם בשעת הזנות אפשר היה שישלח לה בעלה גט לאחר מכן ויבטלנו ונמצאת שלא עברה איסור. אלא שלכאורה תמוה, מדוע העמידו התוספות דבריהם על 'התראת ספק', דהיינו שחסר בהתראה המחייבת מיתה, הלא היה להם להקשות כן על עצם החיוב,