אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אייר/ז

יום ראשון ז' אייר - רבי שלמה אפרים איש לונטשיץ

מה ענין שמיטה אצל הר סיני

בתחילת פרשת בהר (ויקרא כה א) אומרת התורה: וידבר השם אל משה בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ... ושבתה הארץ שבת להשם. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ..."

רש"י על אתר מביא את פליאת חכמינו זכרונם לברכה: מה ענין שמיטה אצל הר סיני - מדוע דוקא בציווי התורה על השמיטה, מזכירה התורה שכך אמר השם אל משה ב'הר סיני' - והלא כל המצוות נאמרו מסיני. ורש"י מביא את יישוב חז"ל: אלא, מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני.

הכלי יקר מוצא הקבלה מעניינת בין עניין הר סיני ובין עניין השמיטה - ומבאר על פי זה 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני': קרוב לשמוע שכשעלה משה אל הר סיני לאחר שבעה שבועות - שהם מ"ט יום - שספרו ישראל מפסח ועד עצרת, התקדש אז אותו הר ונאסר בזריעה וחרישה ביום החמישים שבו ניתנה תורה, ובאותו זמן נשמע קול השופר הקורא דרור וחופשי לכל ישראל - להיותם בני חורין העוסקים בתורת השם - שהרי אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.

ובאותו זמן אמר השם למשה גם את ענין השמיטה והיובל, הזהה במספר שבעה (שבע שמיטות שכל שמיטה שבע שנים) ובמספר מ"ט (שזה מספר השנים שבין יובל ליובל) - ובמספר זה נותן ה' קדושה לכל ארץ ישראל, דוגמת הר סיני, כי אף בה יש בחינת הר סיני, מצד היות אוירה מחכים ואין תורה כתורת ארץ ישראל. ואז 'והעברת שופר' - זכרון למעמד הר סיני שקראו דרור לכל ישראל, כן בכל יובל תעבירו שופר ותקראו דרור לכל העבדים.