אוצר:אמינות

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

שאלה שמטרידה את משתמשי אוצר הספרים היהודי השיתופי היא מידת אמינותו של התוכן המופיע בו. באיזו מידה של אמינות יכול להיות מאגר ספרים שיתופי חופשי, כאשר הוא נכתב על ידי מאות ואלפי משתמשים, שרבים מהם אנונימיים? באיזו מידה יכולה להיות אמינה עבודת עריכה שנעשתה על ידי מתנדבים, שאינם עוסקים בעריכה תורנית ביום יום? בדף זה ננסה לתת תשובה מפורטת לשאלות אלה.

האם יש בקרה ב'אוצר'[edit]

המחשבה הראשונית לפקפק ביכולתו של מיזם כמו ה'אוצר', עולה בעיקר בשל מחשבה על היעדר בקרה, לכאורה, שהרי מדובר במאגר חופשי, שכל אחד יכול לערוך אותו. גישה זו רחוקה מהאמת, משום שב'אוצר' מתקיים מנגנון בקרה מפותח ביותר, שאמנם אינו פורמלי, אך די בו כדי לתת בקרה נאותה.

כל דף באוצר נערך פעמים רבות, כאשר כל עורך מבקר את דברי קודמיו, כולם או חלקם. מעקב מיוחד נערך אחר דפים שנערכו מעט, משום שאלה חשודים במיוחד ככאלה שלא עברו בקרה מספקת.

משתמשים רבים באוצר מקדישים חלק ניכר מזמנם לבקרת השינויים הנערכים בו, ולרשותם עומדים כלים לאיתור מהיר של השינויים האחרונים. רבים מהמשתמשים מתמקדים בבקרת שינויים בנושאים בהם הם בקיאים. כמו כן, כל משתמש יכול לראות כל שינוי שנעשה באתר בדף השינויים האחרונים, ובאם הוא מזהה שינוי שאינו תקין, יכול לתקנו באופן מיידי.

ישנו הבדל בולט אחד בין בקרת האיכות ב'אוצר' לזו הנעשית במכונים העובדים בשיטה הישנה הנהוגה בעולם הדפוס: הבקרה באוצר נעשית בדיעבד, לאחר שהשינוי פורסם, ואילו בספר המודפס הבקרה נעשית מראש, לפני הפרסום. שיטה זו מעוררת רתיעה בפרט אצל מי שהתרגלו במשך שנים לשיטת הבקרה בעולם הדפוס, שבה הבקרה לפני הפרסום הכרחית, משום שלאחר הפרסום כמעט ולא ניתן לתקן. בעולם הדיגיטלי, שבו קל ומהיר לתקן גם לאחר הפרסום, הבדל זה בשיטת בקרת האיכות הוא פחות מהותי ממה שמשתקף בקרב החוששים לאמינותו של האוצר, ותורם לשקיפות (ראו הרחבה להלן) שלה חשיבות רבה.

קהילת כותבים עירנית המלבנת בהתלהבות את הפרטים[edit]

האמינות של האוצר יקרה ללבם של הכותבים הקבועים בו, והם משקיעים מאמץ לא מבוטל בבירור אמינותו של כל פרט. בלימוד התורה הדיוק הוא הכרחי ומשתמשי האוצר נודבים זמן יקר מזמנם רק כדי להעמיד את הדברים על דיוקם כלל שניתן. העובדות מדברות בעד עצמן: עיון באוצר מגלה מאות דפים באיכות ראויה לציון. איכות זו ממשיכה להשתפר בהתמדה, משום שכל דף זוכה לעריכות נוספות (ודפים שנערכו מעט מדי זוכים למעקב מיוחד).

בכלל משתמשי האוצר, תלמידי חכמים רבים ועורכים תורניים מהשורה הראשונה בעולם העריכה התורנית, שאף הם מקדישים זמן רב כדי לדון בכל שינוי שעולה לדיון.

כל מעיין הוא גם מבקר[edit]

בביקורתם המתמדת של הכותבים הקבועים לא די. יתרונו של האוצר בתחום האמינות הוא הבקרה שמפעילים המעיינים והלומדים באוצר, שכל אחד מהם הוא גם כותב, על המידע שנמצא בה.

שיטה זו מאפשרת תיקון מיידי של טעות, ברגע שהיא מתגלה, ללא ביורוקרטיה. על ידי כניסה לכרטיסיית 'עריכה' הנמצאת בחלקו השמאלי העליון של כל דף, מתאפשר לכל קורא לתקן כל טעות שמצא בדף. כל מעיין יכול גם להודיע על טעות שכזאת בדף השיחה של כל דף על מנת שאחרים יתקנו אותה [הפניה לדף השיחה קיימת בכל דף מעל כל דף בצד ימין]. דיווח על טעות נבדק ומטופל תוך זמן קצר.

שקיפות[edit]

בתהליך הכתיבה של האוצר מתקיימת שקיפות כמעט מלאה. תהליך העריכה גלוי לציבור (באמצעות עיון בכרטיסיית הגרסאות הקודמות הנמצאת בחלקו העליון של כל דף בצד שמאל), וניתן לגלות מה השינויים שנעשו בדף על ידי מעבר או השוואה בין גרסה לגרסה. דף השיחה הצמוד לכל דף [וגישה אליו אפשרית על ידי כרטיסיית 'שיחה' הממוקמת מעל כל דף בצד ימין] מציג את נקודות המחלוקת העיקריות, וכך יכולים הלומדים לגלות האם התנהל ויכוח כלשהו על תוכן הדף או ההערות שעל שוליו. לשקיפות זו משקל לא מבוטל במתן אמינות לדף, בהשוואה למאגרי ספרים רגילים או ספרים מודפסים, שבהם מקבלים הקוראים מוצר מוגמר, מבלי שיידעו דבר וחצי דבר על קשיי העריכה וההחלטות השרירותיות שבאו בעקבותיהם.

הגברת האמינות ומתן כלים למעיין לבדיקת אמינות האוצר[edit]

ספרים מודפסים רבים אינם נוהגים להביא אסמכתאות לכתוב בהן, הערות רבות של מחברי ספרים בני זמננו אינם טורחים לציין את המקור המדוייק לדבריהם או מסתפקים במקור אחד בו בזמן שיש באפשרותם להביא מקורות רבים. המוניטין של מחבר הספר או של המכון המוציאו לאור אמורים להבטיח ללומד שהמידע המוצג לו אמין. באוצר מקפידים המשתמשים שלא להעלות על שולי הגליון את חידושי תורתם [לכך מיועד דף המשתמש או במקרים מסויימים דף השיחה של הדף] אלא אך ורק ציונים ומראי מקומות לספרים אחרים העוסקים בדברי המחבר או בתוכן דבריו בצורה כזו או אחרת, כאשר כל מעיין יכול להוסיף מקורות נוספים, במידה וישנם, על המקור המובא באוצר. כמו כן, כל המקורות מקשרים לדף המקור, לדוגמא: הערה המפנה ל[שו"ת חתם סופר/א/טו|שו"ת חתם סופר חלק א סימן טו]], נכתבת בעצמה כקישור לאותו סימן. באופן זה אמינות התוכן נשמרת כאשר ביד כל מעיין לעיין במקור אליו מפנה ההערה ולעמוד על אמינות תוכנה.

השחתה[edit]

הבדל מובהק בין האוצר, שכולם יכולים לשנותו, ובין מאגר ספרים קנייני, שרק לחברי המערכת שלו יש אפשרות לשנותו, הוא באפשרות להשחית דפים. במאגר ספרים קנייני בעיית ההשחתה אינה קיימת, ואילו באוצר קל, לכאורה, להשחית דפים (אם כי השחתה היא עבירה פלילית בהתאם לדיני מחשבים במשפט הישראלי).

בניגוד לחשש הראשוני, בעיית ההשחתה של דפים קיימים אינה כה חמורה, וניתן להתמודד אתה. ההשחתה הנפוצה היא כתיבת טקסט בדף שאינו קיים, בסגנון "תכתבו כבר את הדף הזה, אני צריך ללמוד את הנושא". מובן שצעד זה אינו מהווה פגיעה של ממש ב'אוצר', ובוודאי שאינו פוגע באמינותו. ניתן אפילו לראותו כסוג של מחמאה. השחתה נפוצה אחרת היא מחיקת חלק מדף או הכנסת משפט שטות לתוכו. השחתה כזו בולטת לעין. השחתה ממשית, כזו שלוקחת דף קיים ומשנה בו פרטים נכונים לפרטים שגויים, נדירה יחסית, ומתוקנת לרוב תוך זמן קצר באמצעות מנגנון הניטור של הדפים. כמו כן, השחתה של דף אחד, מצערת ומקוממת ככל שתהיה, רחוקה מלפגוע באמינותו של כל האוצר, שבו יש כעת 203,145 דפים.

ה'אוצר' נוקט צעדים של ממש כנגד משחיתים. כאשר מלבד שיחזור ההשחתה ביד צוות המנטרים של האוצר, נחסם המשתמש המשחית באופן מידיי וסופי, והוא אינו יכול להמשיך במעשיו.

האם אוצר הספרים היהודי השיתופי אמין?[edit]

הבהרנו לעיל כי שאלת אמינותו של כל ציון ומראי מקומות אינה עניין של חלוקה לשחור ולבן: הערות המייצגות את האמת המוחלטת לעומת הערות חסרות אמינות לחלוטין, אלא מדובר בסקאלה של אמינות, כאשר הרבה פעמים השאלה היא היכן נמצאת הערה או ציון מסוים בסקאלה זו.

ההערות והציונים בדפי האוצר אולי אינם מקיפים בצורה מושלמת, אך מושקע מאמץ רב כדי שתוכן זה יהיה אמין ככל האפשר. התוצאה טובה לאין שיעור ממה שניתן לדמיין מתוך מחשבה על אופן יצירתו של מאגר כעין זה, ומפריכה רבים מהחששות של הספקנים.

גם בידיכם, המשתמשים, לעשות למען שמירת ה'אוצר' כמקור אמין לא פחות מכל מאגר או ספר מודפס אחר. אם השתכנעתם, מעיון בכל דף באוצר והצלבתו עם הידע התורני האישי שלכם ועם מקורות מידע נוספים, שתוכן הדף וההערות מספק, די בכך; אם אינכם משוכנעים - פעלו להעלאת אמינותו של הדף. זכרו: לימוד אינו פעולה פסיבית, לימוד הוא פעולה אקטיבית, וב'אוצר' הוא פעולה אינטראקטיבית.