אונזער גייסט/שאלות לחכמי התורה/א
|
|
אונזער גייסט
שאלות לחכמי התורה א
החל מגליונו הרביעי של כתב העת החרדי-יידי 'אונזער גייסט', נדפס בו מדור בלה"ק ובו 'שאלות לחכמי התורה' ותשובתן בצידן. כדרכם של מדורים אלו, התשובות לגליון אחד באות בגליון או בגליונות שלאחריו. במהדורת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' נשתדל לציין בשולי הגליון, אם ישנה תשובה לשאלה מסוימת בגליונות הבאים.
בראש המדור הראשון הודיעה המערכת ביידיש כדלהלן:
מיט'ן יעצטיגען נומער ווערט איינגעפיהרט אַ בּעזונדערע רובּריק פאַר "לומדישע קאָרעספּאָנדענץ" אין יודיש און אין העבּרעאיש. אונטער דער רובּריק וועלען זיך קאָנען בּעטייליגען אַלע וואָס עס וועט זיי עפעס שוועהר זיין, אין אַ דבר הלכה, אַ דבר תּורה און אין וועלטלעכע זאַכען וואָס דער עולם רעדט און מ'ווייסט נישט דעם בּעדייט "כּל דבר הקשה יביאון אלי". און די פיעל לעזער פון רבּנים און סתּם לומדי תּורה (כּ"י) וועלען די שואלים געבּען לאָגישע און טרעפליכע ענטפערס, וואָס וועלען זיי די אויגען דערלייכטען. מיר פערהאָפען דאַמיט, אַז ס'וועט זיין "קנאת סופרים תּרבּה חכמה...
א[עריכה]
בנודע ביהודה מה"ק או"ח ט"ו מצות ביעור חמץ מוטלת רק על הבעלים, ולפ"ז אין אדם מחויב לבער חמץ של אחרים ואין מצות לבער חמץ שאינו שלו.
והלא גמרא ערוכה היא (ב"ק צ"ח ע"ב) אמר רבה גזל חמץ לפני הפסח ובא אחר ושרפו במועד פטור שהכל מצווים עליו לבערו?![1]
רב בביהכנ"ס ר' ישראל סאלאנטער בנויארק
מחבר הרבה ספרים.
ב[עריכה]
מערקווירדיג! אין שו"ת אבני נזר ה' תפילין סי' קפ"ג ח' או"ח להגה"ק מסאכאטשוב זצ"ל געפונען מיר: אז די וואס לייען תפילין צוב דאוונען און מאכען איבער דעם קשר לויט די מאס פון זייער קאפ, טהוען נישט גוט, ווייל דערנאך מאכט יענער צוריק איבער דעם קשר לויט די מאס פון זיין קאפ. קומט אויס אז דער ערשטער קשר איז נישט של קיימא און איז נישט יוצא, און ס'איז אמצוה מפרסם צו זיין די זאך עכ"ל.
איז דאך קשה אדרבה פון גמרא חולין דף ט' פון דארטיגן רא"ש ווייזט זיך ארויס אז ס'איז א מצוה איבערצומאכען יעדען טאג דעם קשר של תפילין ועיין גם תוס' עירובין צ"ו אין מנחות ל"ה?![2]
ג[עריכה]
דער אבן-עזרא אויסרעכענדיג א רייה שנויים. מיט וועלכע עס אונטערשיידעט זיך דער נוסח פון די עשרת הדברות און פרשת יתרו פונ'ם נוסח אין פרשת ואתחנן, בעמערקט צווישען אנדערעס. אז אין יתרו שטעהט געשריבּען פריהער "עבדו ואמתו" און נאַכהער "שורו וחמורו" דאַגעגען אין ואתחנן איז פאַרקעהרט: "שורו וחמורו" פאַר "עבדו ואמתו".
באמת אָבּער נאָכקוקענדיג אין חומש זעהט מען גאָרנישט קיין שום אונטערשיעד, אין בּיידע ערטער סיי אין יתרו, סיי אין ואתחנן, איז דער זעלבּער נוסח "עבדו ואמתו ושורו וחמורו"?[3]
ד[עריכה]
אין מס' שבת ל"א ע"א זאגט ריש לקיש מאי דכתיב (ישעיה לג ו) והיה אמונת עתיך וגו' חכמה זה סדר קדשים וכו' און אין מס' ב"ב קע"ה געפונען מיר הרוצה להחכים יעסוק בדיני ממונות ווייזט אויס אַז סדר נזיקין איז חכמה?[4]
ה[עריכה]
אין מס' (נדרים ל"ה) שבת צ"ב ע"א געפינען מיר: "אין השכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר". און אין ב"ב (יב.) געפונען מיר: "משחרב בית המקדש נתנה נבואה לשוטים"?[5]
ו[עריכה]
הערה קטנה על שם בעל תוספות אחד והוא: בתוס' בכמה דוכתא, נזכר הר"י מאורלייניש. הנה ראיתי בספר "השר מקוצי" להרב ד"ר לעהמאַן שמזכּירו בשם ר' יעקב מאיר ליינוש. הרי שטעות הדפוס נפל בזה ותחת ר' יעקב מאיר ליינוש, נדפס מאורלייניש, או להיפך והטעות הוא בספר הנ"ל?[6]