אגרת הגר"א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to: navigation, search

אגרת הגר"א

עלים לתרופה
זו היא האגרת ששלח גאון העולם רבן של כל בני הגולה איש האלקים הקדוש רבינו אליהו החסיד זצוק"ל לבני ביתו, הדרכים ומוסרים, מנסיעתו לארץ הקדושה. הדברים פשוטים הם, אבל בוערים כאש להבה בלבות היראים והחרדים לדבר ה', והעיקר החזרה וההתמדה עליו וכדי לזכות את הרבים הדפסנוהו לחלקו ביעקב ולהפיצו בישראל.


באתי לבקש מאתכם שלא תצערו כלל וכלל, כמו שהבטחתם לי אמיתי וגם לא תדאגו. הנה אנשים נוסעים כל כמה שנים בשביל ממון, מניחים נשותיהן וגם הם נע ונד בחוסר כל, ואני ת"ל נוסע לאה"ק שהכל מצפים לראותה חמדת כל ישראל וחמדת השם יתברך ברוך הוא, כל העליונים ותחתונים תשוקתם אליה ואני נוסע בשלום ב"ה, וגם את יודעת שהנחתי ילדי שלבי הומה עליהם וכל ספרי היקרים, והייתי כגר בארץ אחרת והנחתי הכל כו' וידוע כי כל העולם הזה הכל הבל, וכל השעשועים הכל כלא, ואוי להרודפים אחר ההבל אין בו מועיל, ואל תקנא בעושר כי יש עושר שמור לבעליו לרעתו, כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב כו', כל עומת שבא כן ילך כו'. ומה יתרון לו שיעמול לרוח, ואילו חיה אלף שנים פעמים כו', כי אם שנים הרבה יחיה האדם ובכולם ישמח, יזכור את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל ולשמחה מה זו עושה כי מחר תבכה מאשר היום תשחק, ואל תקנא בכבוד המדומה ההבל, והזמן בוגד והוא במאזנים יגביה הקל וישפיל הכבד. והעולם דומה לשותה מים מלוחים, ידמה לו שמרוה וצמא יותר, אין אדם מת וחצי תאותו בידו, מה יתרון לאדם בכל עמלו כו', זכור את הראשונים אשר היו לפנינו שכל אהבתם וחמדתם ושמחתם כבר אבדה ומקבלים על זה דינים מרובים, ומה הנאה לאדם שסופו לפרוש לעפר רמה ותולעה, וכל הנאות יתהפכו לו בקבר למרה והמות כרוך באדם, ומה העולם הזה כל ימיו כעס ומכאובים גם בלילה איננו מניח לו לישון, והמות אינו מקוה, וכל יבא במשפט על כל דיבור ולא נאבד אפילו דיבור קל, ולכן אני מזהירך שתרגיל בכל היותר לישב יחידי כי חטא הלשון על כולו, במאמר חז"ל אלו דברים שאדם אוכל כו', לשון הרע כנגד כולם, ומה לי להאריך בזה העון החמור מכל העבירות כל עמל אדם לפיהו, אמרו חז"ל שכל מצותיו ותורותיו של אדם אינו מספיק למה שמוציא מפיו, מה אומנתו של אדם בעולם הזה יעשה עצמו כאלם כו', וידביק שפתותיו כשתי רחיים כו', וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים, ועל כל דבור הבל צריך להתקלע מסוף העולם ועד סופו, וכל זה בדברים יתירים, אבל בדברים האסורים כגון לשון הרע וליצנות ושבועות ונדרים ומחלוקת וקללות, ובפרט בבית הכנסת ובשבת ויום טוב, על אלו צריך לירד לשאול למטה הרבה מאד ואי אפשר לשער גודל היסורין והצרות שסובל בשביל דבור אחד, ולא נאבד אפילו דבור אחד שלא נכתב. בעלי גדפין הולכין תמיד אצל כל אדם ואדם ואין נפרדין ממנו וכותבין כל דבור ודבור, כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר וגו', אל תתן את פיך לחטוא את בשרך וגו', ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה גו' למה יקצוף גו', על כן כל כבודה בת מלך פנימה וכל אשר צריך לה תקח הכל על ידי שליח ואף אם הוא פעמים ושלש ביוקר, היד ה' תקצר וכו', השם יתברך זן מקרני ראמים כו' ותן לכל אחד ואחד די מחסורו ובשבת יום טוב אל תדברו כלל מדברים שאינם נצרכים מאוד וגם בדברי הנצרכים למאוד תקצרו מאוד כי קדושת שבת גדולה מאוד ובקושי התירו לומר שלום בשבת, ראה בדיבור אחד כמה החמירו וכבד את השבת מאוד כאשר היה לפני, ואל תצמצם כלל כי כל מזונותיו של אדם כו' חוץ כו', וגם באתי לבקש מאתך מאוד בבקשה גדולה ועצומה ושטוחה שתדריך את בנותיך מאוד שלא יצא מפיהם קללה ושבועה וכזב ומחלוקת, רק הכל בשלום באהבה ובחבה ובנחת.

והנה יש לי כמה ספרי מוסר עם לשון אשכנז, יקראוהו תמיד וכל שכן בשבת קודש קדשים לא יתעסקו אלא בספרי מוסר. והנה תדריכם תמיד בספרי מוסר, ועל קללה ושבועה וכזב תכה אותם ולא תרחם עליהם כלל, כי ח"ו בקלקול הבנים יענשו אב ואם מאוד, ואף אם תדריכם תמיד במוסר ולא יקבלום אוי לאותה בושה והצער והבזיון בעולם הבא את אביה היא מחללת כמאן קרינן כו'. וכן שאר דברים לשון הרע וליצנות, ואל יאכלו וישתו כי אם בברכה ראשונה ואחרונה וברכת המזון וקריאת שמע והכל בכוונה. ועיקר הכל שלא יצאו ח"ו מפתח ביתם ולחוץ. ושיצייתו ויכבדו אותך ולאמי ולכל הגדולים בשנים מהם וגם כל מש"כ בספרי מוסר יקיימו.

גם לבניך שיחיו תגדל אותם בדרך הישר ובנחת, ותשלם שכר למוד ותחזיק מלמד בביתך ולא תצמצם בשכרו כי כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה חוץ מתשר"י וגם הנחתי להם ספרים ולמען השם תדריכם בטוב ובנחת. וגם תשגיח על בריאותם ומזונותם תמיד שלא יחסרו לחם, ושילמדו מקודם כל החומש, שיהיו רגילים כמעט בעל פה ואל יכביד עליהם כי אם בנחת. כי הלימוד אינו נקבע באדם כי אם ביישוב ובנחת, ותפזר להם פרוטות וכיוצא.

ועל זה תתן תמיד דעתך והשאר הכל הבל כי מאומה לא ישא האדם בעמלו רק שני חליפות בגדים לבנים גם אח לא פדה וגו', אל תירא כי יעשיר איש גו' כי לא במותו וגו', ואל תאמר אניח לבני, חוק כשאול וגו', בני אדם דומין לעשבי השדה הללו נוצצין והללו נובלין כל אחד נולד במזלו ובהשגחת אל עליון ברוך הוא, והם שמחים כמותו והוא יורד לשאול, ומניחו לאחרים לפעמים. ריש לקיש הניח לבניו קבא דמוריקא קרי אנפשיה ועזבו לאחרים חילם. אוי ואבוי על שכולם חושבים להניח לבנים. ואין יתרון מבנים ומבנות רק בתורתם ובמעשיהם הטובים, אבל מזונותם קצובים להם.

גם כן ידוע אגרא דנשי באקרויי בנייהו כו' ואמרו חז"ל אין לך אשה כשרה בנשים אלא כשעושה רצון בעלה וכל שכן שאני כותב לך דברי אלקים חיים ובטוח אני שתעשה ככל אשר כתבתי, אעפ"כ באתי להזהירך באזהרה כפולה שלא תשנה דבר מכל אשר כתבתי, ותקרא את האגרת הזאת בכל שבוע ובפרט בשבת קודש קודם האכילה ובתוך הסעודה שלא ידברו דברים בטלים ח"ו, וכל שכן ח"ו בלשון הרע וכיוצא בהם, ובבקשה לכולכם על הנכתב לעיל שתדריך בניך ובנותיך ועיקר בדברים רכים בדברי מוסר המתיישבים על הלב, ובפרט אם נזכה לבא לארץ ישראל כי שם צריך לילך מאוד בדרכי ה' ולכן תרגילם כי הדבור והמדות צריך הרגל רב וההרגל על כל דבר שלטון, וכל התחלות קשות ואחר כך ואוזל לו אז יתהלל, כי הרשע יודע בעצמו שרע ומר דרכו, אך שקשה לו לפרוש, וזה כל האדם לא יניח לו לחפצו ובמתג ורסן עדיו לבלום, ועד יום מותו צריך האדם להתיסר, ולא בתעניתים וסיגופים רק ברסן פיו ובתאותו וזהו התשובה, וזה כל פרי העולם הבא כמש"כ כי נר מצוה וגו' אבל ודרך חיים תוכחת מוסר וזהו יותר מכל התעניתים וסיגופים בעולם, וכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער, ואמר הכתוב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים וגו', ובזה יכופר לו עון וניצול משאול תחתית כמ"ש שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו, מות וחיים ביד הלשון, אוי למי שממית עצמו בשביל דבור אחד, ומה יתרון לבעל הלשון ולכל יש רפואה חוץ כו' והעיקר שלא תדבר בשום אדם בשבחו וכל שכן בגנותו, כי מה לו לאדם בדבר זרות, שוחה עמוקה פי זרות זעום ה' יפול שם.

ועיקר הגדר בבדידות שלא תצא ח"ו מפתח ביתך חוצה, ואף בבית הכנסת תקצר מאוד ותצא ויותר טוב להתפלל בבית כי בבית הכנסת אי אפשר להנצל מקנאה ולשמוע דברים בטלים ולשון הרע ונענשין על זה כמ"ש אף השומע ושותק וכו' וכל שכן בשבת ויום טוב שמתאספין לדבר יותר טוב שלא תתפלל כלל, וצרות ועונות באים מזה, וגם בתך יותר טוב שלא תלך לבית הכנסת כי שם תראה בגדים טובים ומתקנאת ומספרת בבית ומתוך זה באין ללשון הרע ולשאר דברים, אלא תדבק במוסר תמיד, ואל תקנא בעולם הזה, הכל הבל מעשה תעתועים שבין לילה היה כו' כי אם יעלה לשמים שיאו גו', ואף בשעתו היא הבל אין בו ממש בעיני כל בעל שכל, אוי ואבוי למי ששוגה בו, ותקנא ביראת ה' ולא תאמר במה אזכה לעולם הבא איני יכולה עשות, אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד כו' ולמען השם שתפרש את החומש כאשר צויתיך ואל תפחות כאשר הזהרתיך, כי בפחות מזה עוברים כל רגע על כמה לאוין ועשין ושקול כאילו כפר בתוה"ק ח"ו אבל העיקר לזכות לעולם הבא בשמירת פיו וזהו דבר יקר מאוד ואלו נקראו נשים שאננות כי הפה קודש קדשים, ובספרים שלי יש משלי עם לשון אשכנז וגם שאר הספרים למען השם שיקראו בכל יום והוא יותר טוב מכל ספרי מוסר, וגם ספר קהלת יקראו תמיד לפניך, כי שם מהביל ענייני עולם הזה, אבל ח"ו לא תהיה התכלית הקריאה לבד, כי בזה אין מתפעל האדם, גם כמה בני אדם קורין בספרי מוסר ואינם מתפעלים והוא בשביל הנ"ל, ועוד בשביל יציאתם בין הבריות כי זה מאבד הכל וכמשל הזורע בלי חרישה שיחטוף הרוח וישבע עופות כו' והוא בשביל שאין יכול לחסום עצמו ולגדור והוא כזורע בלא גדר ואוכלין החיות וירמסון, ויש שזורע על האבן והוא לב האבן שאין נכנס בו כלל וצריך להכות את האבן עד שיתפוצץ. לכן כתבתי לך שתעניש את בניך אם לא ישמעו לך, וחנוך לנער על פי דרכו ועיקר בחינוך. וגם את חתני אני מזהיר בכל זהז שיקרא לפניהם כנ"ל. ושיהא לימודו לשם שמים. ולמען השם יחנך עצמו בזה, ואל ישגיח על האומרים כי הנער אין צריך לזה ח"ו אדרבה חנוך לנער וגו' קליפה האגוז ירוקה נוחה כו' ועיקר הכל הוא כי בזה זוכה אל הכל כמה שאמרו חז"ל ר' מאיר אומר כל העוסק בתורה כו' ולא עוד כו' ותלמוד מסכת אבות ובפרט בפרקי אבות דר' נתן ומסכת דרך ארץ שדרך ארץ קדמה לתורה, ותכבד לחמותך, ולחמותך הזקנה תכבד מאד, ועם כל אדם תתנהג בדרך ארץ ובנחת ובכבוד.

אהובתי אמי ידעתי שאינך צריכה למוסר שלי כי ידעתי כי צנועה את, אף על פי כן יקראו לפניך האגרת הזאת כי הם דברי אלקים חיים, ומבקש אני מאד ממך בבקשה שטוחה שלא תצער בשבילי כאשר הבטחתני, ואי"ה אם אזכה להיות בירושלים עיר הקדש אצל שערי השמים אבקש בעדך כאשר הבטחתי לך, ואם נזכה נראה יחדיו כולנו אם ירצה בעל הרחמים.

גם באתי לבקש לאשתי שתכבד את אמי כמו שכתוב בתורה ובפרט לאלמנה שעון פלילי מאוד לצערה אפילו בתנועה קלה. וגם לאמי בקשתי שיהא שלום בין שניכם ואשה את רעותה תשמח בדברים טובים כי זה מצוה גדולה לכל אדם ושואלין לאדם בשעת הדין כו' המלכת חבירך בנחת רוח, הרי צריך שימלכהו בנחת, ובזה רוב התורה לשמח לאדם ואף אם תעשה אחת מכם שלא כהוגן תמחלו זה לזה, ותהיו למען ה' בשלום, וכן לאמי בקשתי שתדריך את בני ובנותי בדברים רכים שיקבלום, ותשגיח עליהם. ולבני ולבנותי אני מצוה שיכבדו אותך ואת אמם, וגם ביניהם לא ישמע ריב וכעס כלל אלא הכל בשלום.

בעל השלום יתן לכם ולבני ולבנותי וחתני ואחי וכל ישראל חיים ושלום.

מנאי אוהבכם:
אליהו במוהר"ר שלמה זלמן זצלה"ה.



·
מעבר לתחילת הדף