אבקת רוכל/קמא
|
< הקודם · הבא > |
יב שאלה ראובן שאמר לשמעון שיקח לו מגוי אחד סך מעות לריוח עליו לפרוע חוב אחד שלו ולקח שמעון מן הגוי ואחר כך הוכרח לפרוע לגוי מכיסו ונתמוטטו נכסי ראובן ובא שמעון ותפס מנכסי ראובן שיעור מה שחייב לו ראובן שפרע בעדו לגוי ושיעור מה שהיה חייב ללוי ובעלי חובות של ראובן תובעין משמעון מה שתפס בשביל חוב לוי מפני שהוא חובה להם שאינם מוצאי' נכסים לראובן ליפרע ממנו יורנו מורינו הדין ושכמ"ה:
תשובה דין זה פשוט מההוא דהמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו דמיגו דזכי לנפשי' זכי לחבריה וז"ל הטור בחשן המשפט סי' ק"ה ואם ראובן חייב גם כן ליאודה מהני מה שתפס לצורך שמעון אף על פי שלא תפס לצורך עצמו מיגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה ע"כ: ופירש שם הרב מורינו נר"ו דה"ק ל"מ אם תפס בבת אחת כשיעור מה שחייב לו וכשיעור מה שחייב לחבירו דמיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה אלא אפי' תפס לחוב חבירו ולא לחובו דהשתא אין לו תפיסת יד בנכסים הללו שתפס אפי"ה קנה דמיגו דאי בעי זכי לנפשיה זכי נמי לחבריה וא"כ התפיסה שתפס שמעון בעד חובו ובעד חוב לוי זכה ג"כ ללוי אע"פ שחב לאחרים הנלע"ד נאם הצעיר שלמה אכסבאן
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |