אבני נזר (וינר)/ריחא מילתא
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
הקשו לי הרב הגאון מו"ה זלמן אולמאן נ"י אב"ד דק"ק רענדיג על מש"כ הר"ן במסכת עבודה זרה דף ס"ו בסוגיא דריחא מלתא וז"ל לפי שלא שמענו שבח עצים בתבשיל ע"ש. והקשה לי הרב הנ"ל וז"ל במכתבו אלי תמוה לי דמשנה ערוכה היא במס' ערלה פ"ג תבשיל שבישל בקליפי ערלה ידלק הרי אף בבישול אמרינן יש שבח עצים וצע"ג אצלי ואם יש לו ישוב ע"ז יודיעני דעתו ע"כ דבריו.
וזאת אשר השבתי הנה היה למעלתו להקשות כזאת על התוספות בסוגי' בד"ה אמר רבא וכו' שהקשו מ"ש מהא דאמר בפסחים תנור וכו' ע"ש שהיא רק ברייתא למה לא הקשו ממתניתין דערלה פ"ג דאי' שם תנור שהסיקוהו בקליפי ערלה ואפה בו את הפת ידלק? אבל האמת יורה דרכו דממתניתין לק"מ דשפיר ידעו התוספות דיש לחלק בין ערלה דאסור בהנאה לתרומה דמותר בהנאה, ומשו"ה הקשו ממסכת פסחים דאי' שם הטעם דיש שבח עצים בפת ולשון זו מורה דיש שבח מן העצים גופי' בפת והוי כאוכל ערלה (וכן סובר המהרי"ל באמת כמבואר במגן אברהם סי' תמ"ה סוף סק"ה ע"ש בס' מחצית השקל לכן הקשו שפיר נימא דיש שבח תרומה בפת והוי כאוכל תרומה ותרומה אסורה באכילה עכ"פ, וע"ז תירצו התוספות דאין הפירוש כן בהא דיש שבח עצים בפת רק דיש שבח הנאה דעצים בפת וחשיב נהנה מן העצים ותרומה מותר בהנאה. וזו מבואר בהדיא לכל המעיין היטב באריכות לשון של תוספות בתירוצם, ושוב הביאו ראיה לפירוש זו ממתניתין דהמבשל בשבת וכו' ועל זו היסוד התירו פת שנאפה ביו"ט עש"ה, וע"ז כתב הר"ן דמהמבשל בשבת אין לנו ראיה להתיר פת שנאפה ביו"ט דאכתי י"ל >>>