אבני נזר/יורה דעה/שסז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה שסז

סימן שסז

ב"ה אור ליום ב' וארא תרס"ו לפ"ק.

שלום וכל טוב לכבוד אהובי ח"א הרב הגדול חריף ובקי כש"ת מוהר"ר יעקב נ"י האבד"ק נאשעלסק.

א

א) דבר הס"ת אשר נדבקו אותיות שם הקודש. וספק אם הי' מתחילת כתיבה או אח"כ שמסופק כבודו אם מותר לגוררן מחמת דברי נוב"י שכתב בנדבק אחר כתיבה אסור לגוררן. אני מורה מעולם שלא כדברי הנוב"י. גם א"א ז"ל התיר בזה. ובספק גם הנוב"י מודה:

ב

ב) אך הטעמים שכתב כבודו אינם ברורים. מ"ש דאף דהב"י בחד תירוץ מחלק בנקב באות שאינו מוקף גויל בין הי' מתחילתה או אח"כ. מ"מ בדבוק פסול אפי' נדבק אח"כ. דזה אינו מטעם מוקף גויל אלא דאין שם אות עליו. ליתא. דא"כ גם בגט יפסול. והרי מכשירין בגט במקום עיגון בדבוק. וכ"ש מה שהביא ראי' לזה מרלב"ח שהביא הב"י סימן ל"ב שכתב שאין הכרח מרמב"ם שפוסל נקב באות רק דבוק. והנה דלא בעי מוקף גויל שהרי בנקב כשר. וע"כ מה שפסול בדבוק הוא מטעם שאין שם אות עליו עכת"ד הרי הגמ' אמר כל שאין גויל מקיף פסול. ולדברי רלב"ח היינו בנדבק. וע"כ דבוק משום היקף גויל פוסל, ולא משום שאין שם אות עליו רק כך י"ל דמ"מ דבוק חמור שאפי' אח"כ פוסל כמ"ש הב"י דלא כתשו' הרשב"א דמכשיר נדבק אח"כ. ומ"מ הא חזינן דבנדבק אח"כ סומכין על רשב"א שאין מוציאין ס"ת אחרת. מ"מ י"ל דרוב פוסקין שפסול רק לענין להוציא ס"ת אחרת בשעת הדחק סומכין בדרבנן על יחיד כנגד רבים וצ"ע:

ג

ג) ומ"ש בסוף דבריו בשם הפרמ"ג דמותר לגוררו שאם יהי' אסור לגוררו לא יהי' ראוי לגרירה ואזיל ההיתר של תשובת הרשב"א. אינו מוכרח די"ל להיפוך שאם תתיר לגרור יוכשר בלא גרירה ולא יהי' לצורך תיקון ויאסור ע"כ אין להתיר. דוגמת דברי תוס' פסחים (כ"ו) גבי עלה עלי' זכר פסולה שא"א להכשיר שאם תכשיר יהי' ניחא לי' ויפסול ואף שמצינו בתוס' פסחים (נ"ט) גבי אתי עשה דפסח ודחי עשה דהשלמה דהפי' ששוחטין וזורקין תחילה הפסח ואח"כ מקריב כפרתו שאם לא יהי' מותר להקריב נמצא שלא הי' ראוי לאכילה בשעת הקרבה ליפסול. ואף שלפי האמת שמותר שוב אף אם לא יקריב כפרתו הפסח כשר דבשעה שעשה הפסח הי' ראוי להקריב כפרתו. ונמצא שהבאת כפרתו שלא לצורך ועובר על עשה דהשלמה בחנם. מ"מ מותר להקריב. חילוק יש דהתם משום דחוי על כן מותר להקריב ולעבור על עשה דהשלמה שלא לצורך. שמדחין איסור זה בשביל הפסח שאם יאסור יפסול הפסח. אבל היתר מחיקה לצורך תיקון אינו משום דיחוי רק שאין איסור. דלאו השחתה היא רק תיקון. וע"כ א"א להתיר שאם תתיר לא יהי' תיקון במחיקה ויאסור. וכיון שאיסור יש אין מתירין האיסור בשביל תיקון:

ד

ד) אך יש לקיים דברי הפרמ"ג. דבאמת צ"ע על הנוב"י ולמה החמיר לחוש לתירוץ א' של הב"י. הלא כתב בעצמו דפשיטא דאין איסור מה"ת דכתיב ואבדתם את שמם לא תעשון ואין איסור אלא באיבוד שם אבל לא בגרירא קצת עובי האות דנשאר השם. רק שכתב דמ"מ לא גרע מנטפל לשם דאסור מדרבנן. ובדרבנן למה נחוש לספק. ונראה שדומה להא דחולין (פ"ה) דלר"י הא דטומטום מותר לתקוע ביו"ט להוציא א"ע משום דאשה וודאי נמי תקעה. אבל אם אשה היתה אסורה גם טומטום הי' אסור לתקוע מחמת שבות דתקיעה [לפי תי' הב' שבתוס' (פ"ד:) בסוף העמוד] ולא אמרי' סד"ר להקל. ע"כ הטעם משום שגם באיש איכא שבות דתקיעה ביו"ט אלא שמצות שופר עדיפא ודוחה ומתיר אותו, וספק אינו דוחה ומתיר ונשאר וודאי דרבנן כן ס"ל לנוב"י דהלא מחיקה היא וודאי איסור יש כאן רק שבמקום תיקון התיקון עדיף. וספק תיקון אינו דוחה ונשאר איסור וודאי. מעתה דברי פרמ"ג נכונים כיון דתיקון שמתיר משום דיחוי אתינן עלה. שוב דומה לתוס' פסחים גבי עשה דהשלמה שדוחה אף שלפי האמת שדוחה הוה הבאת כפרתו שלא לצורך. מ"מ דוחה. וממנ"פ אם תאמר דבמקום תיקון אין כאן התחלת איסור דלא הוה דרך השחתה. הוי סד"ר שמא אין הלכה כרשב"א. ואם תאמר דבמקום תיקון שמותר משום דיחוי. גם לדעת רשב"א מותר כדברי הפרמ"ג. ועי' באבני נזר חאו"ח בהלכות תפילין סימן ח' מה שכתבתי שם:

ה

ה) טעם הב' שכתב כ"ת דאף אם לפי האמת כשר מ"מ כיון שמספיקא יהי' אסור לקרות בציבור חשוב תיקון. לא כן אנכי עמדי. שאין קדושת ס"ת תלוי במה שיקראו בו בציבור. דקדושת ס"ת מה"ת ומחויבת בעשה דועתה כתבו לכם וגו'. וקריאה בציבור תקנת מרע"ה ותקנת עזרא כמבואר בב"ק (פ"ב). רק איסור לקרות בו מחמת פסול הוא גרעון בקדושת ס"ת. אך אם באמת כשר רק שלא יקראו בציבור מחמת חסרון ידיעה. לא נגרע בשביל זה קדושת ס"ת ואין המחיקה תיקון בגוף הספר תורה. ועוד חזון למועד בזה:

ו

ו) טעם ג' משום דבנ"ד דספק אם הי' הדבק בשעת כתיבה הוי ס"ס להחמיר וחשוב תיקון ודאי. גם בזה יש לעיין מקושית הש"ס שבת (קל"ה:) בסתם ולדות בשבת מימהל היכי מהלינן. ולכאורה הקושיא דאזלינן בתר רוב ומנ"ל דחכמים יחמירו לבטל מילה בזמנה. אלא ע"כ לומר דמ"מ כיון דאיסור שבת וודאי והמצוה רק משום רוב. אין המצוה דמשום רוב דוחה איסור שבת הוודאי. ה"נ אין התיקון דמשום ס"ס דוחה איסור מחיקה וודאית. מ"מ יש לומר כיון דתיקון ס"ת דאורייתא ואיסור המחיקה דרבנן כמו נטפלין שפיר דוחה אותו. גם הא דמימהל היכי מהלינן יש לדחות. ויש בזה ענין ארוך ואכ"מ:

מ"ש שלשון הש"ע נדבקה משמע אפי' אח"כ זה נכון ולמעשה ודאי לפסוק בזה שלא כנוב"י אפי' בודאי פ"ש בספק:

ידידו דו"ז הדו"ש הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף