אבני נזר/יורה דעה/ל

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה ל

סימן ל

א

א) בחולין (מז.) אמר רבא חמשה אוני אית לי' לריאה תלתא מימינא ותרתי משמאלא חסר או יתיר או חליף טריפה וכו' לית הלכתא כוותי' דרבא ביתרת וה"מ דקיימי בדרא דאוני ההוא ביני ביני וכו' כל הני חיוי ברייתא הכי אית להו וקרו לה טבחי עינוניתא דוורדא כו' ופרש"י בשם תשו' הגאונים דאי חסר מימינא עינוניתא משלים. והשיג עליו רש"י דהו"ל כחליף. וביאור דבריו דכי היכי דחליף אע"ג דלא נחסר מנין האונות בכלל הריאה. מ"מ כיון דאין האונא שלישית במקומה היינו שהיא בשמאל טריפה. ה"נ עינוניתא אינה משלים. כיון דאינה במקומה בדרא דאונא. וזה לשיטתו דכתב ריש פרק אלו טריפות (מ"ג.) דטעם תליף משום חסר כיון דאינו במקומו חשיב כחסר לגמרי:

ב

ב) איברא די"ל שיטת הגאונים לפמ"ש הר"ן דדוקא בימין משלים עינוניתא. אבל אם עומדת בשמאל אינו משלים אם חסר אונות השמאל כיון דאין דרכה להיות בשמאל. וה"נ הטעם גבי חליף דאינו משלים כיון דאין דרך אונא שלישית לעמוד בשמאל. ולעולם אין בשמאל רק שני אונות. אבל עינוניתא שעומדת בימין במקום שדרכה להיות למה לא תשלים אונא החסירה בימין:

ג

ג) ונ"ל דהוכחת רש"י דעל כרחין דרך להיות גם בשמאל יותר משני אונות. דאל"כ אמאי לית הילכתא כוותי' דרבא ביתרת. והא קי"ל בכל מקום יתר כחסר. ועל כרחין משום דהיינו רביתייהו. וכן כתב רש"י להדיא (נח:) עי"ש. ושמע מינה דדרך להיות גם בשמאל יותר משני אונות ואעפי"כ אינו משלים. וה"ה בעינוניתא דוורדא דאינו משלים:

ד

ד) ונ"ל ליישב שיטת הגאונים דהא דכשר יתר באונות לאו משום דהיינו רביתייהו. אלא לפמ"ש התוס' ריש פרק אלו טריפות דטריפות חסר בריאה משום נקובה. וביאר הגאון בעל תב"ש דהוא משום דסופו לנקוב וכן כתב הדרישה. וא"כ האיך נאמר דיתר כחסר. כיון דחסר גופי' אינו פסול רק משום דסופו לנקוב ותרי רואין לא אמרינן. וכמו שהוכיח המשאת בנימין בשני כיסין דכשר מטעם זה עי' בפרמ"ג שהביאו:

ה

ה) אמנם רש"י לטעמי' דס"ל דחסר הוא פסול בפ"ע והוא בכלל או שחסרה וע"כ פי' בטעמא דרבא דיתרת פסול משום דיתר כחסר. דלדידי' הוי חד רואין. כיון דחסר הוא פסול מצד עצמו. אבל הגאונים י"ל דס"ל כתוס' דפסול חסר משום דסופה לנקוב. ויתרת מגבה דפסול משום דסופה להתפרק ודלא כרמב"ם (פ"ח מה"ש ה"ד) דפוסל יתר בגבה משום דיתר כחסר. אלא כמ"ש הרמ"א סי' ל"ה סעי' ה) [שכתב דפיצול מגבה ויש גומא תתתיו לנוח בו אינו עתיד להתפרק כשאר יתרת וכשירה משמע דטעם פסול היתרת משום סופו להתפרק] ועל כרחין לומר כן לפמ"ש המרדכי גבי יתר רגל דאינו פסול אלא כשעומד במקום שראויים הרגלים להיות [ולפי"ז יתרת מגבה שאינה במקום שרגילין האונות להיות למה יפסל] ועל כרחין לומר כמ"ש הרמ"א דהכא הטעם משום דסופו להתפרק וכשעומד בדרא דאוני כשר ולא אמרינן יתר כחסר משום דהוי תרי רואין וביתרת מקמא דכשר נראה דהוא מטעם הנ"ל דמשום יתר כחסר אינו פסול משום דהוי תרי רואין ומשום סופה להתפרק ג"כ אינו פסול. דדוקא מגבה פסול משום דמתחכך בצלעות. [אמר המגיה לפי"ז יתישב לנו קושית רעק"א על הרמ"א דמשמע יתרת מגבה פסול מטעם סופה להתפרק. ובס"ק ל"ט הביא הש"ך דברי דרכי משה דהוא מטעם יתיר כחסר. ויצא רעק"א לידון דדברי הרמ"א לאו דוקא. ולהנ"ל ניחא דהדרכי משה שם מיירי לשיטת הפוסלין יתרת מקמא ועיין בש"ך. ולדידהו ע"כ מטעם יתיר כחסר. אבל הרמ"א דמכשיר יתרת מקמא הטעם דמגבה טריפה משום דסופה להתפרק]:

ו

ו) והט"ז (סק"ד) כתב דטעמא דרמ"א בשני וורדות דפסול אף דיתרת מקמא כשר משום דעומד במקום הוורדא אמרינן יתר כחסר. ולפי זה על כרחין דרמ"א לית לי' טעמא דתרי רואין וסובר כרש"י דגם גבי אונות י"ל יתר כחסר ומשום דחד רואין הוא כנ"ל (אות ה). ומ"מ יתרת מקמא כשר כיון דהוא שלא במקום דרי דאוני. וכמו ברגלים דכשר כשהיתרת אינה עומדת במקום הרגלים. (ויתרת בדרי כשר משום דרביתייהו ומטעם זה הכשיר הט"ז כשהוורדא שני' עומדת בשמאל. ועל כרחין לומר כן לשיטתי' דאין לומר דכשר יתרת מקמא משום דדרכו להיות. דא"כ גם בשני וורדות בימין יכשר משום דהוא רביתי' וכמו יתרת בדרי דאוני דכשר ולא אמרינן יתר כחסר. וע"כ כתב הט"ז (בסוף הסימן) דיתרת מקמא אינו משלים כיון דאין דרכו להיות יתרת מקמא. ודינו כמו וורדא בשמאל דאינו כשר אף להרמב"ם. דאל"כ אמאי פסול שני וורדות דהט"ז לא מחלק דיתרת דרכו ולא וורדא כמ"ש הש"ך (סקי"ז). דא"כ מה קשה לי' מיתרת מקמא לשני וורדות. אך דעת הש"ך (סקי"ז) דמשום הכי יתרת מקמא כשר משום דאורחי'. ועל כן מסתפק (בס"ק מ"ב) אי יתרת משלים:

ז

ז) נחזור לשיטת הגאונים דלשיטתייהו מיושב דסוברים דחסר בריאה פסול משום סופו לנקוב וע"כ יתרת בדרי כשר לא משום דרביתייהו אלא משום דתרי רואין לא אמרינן. וע"כ אינו משלים משמאל לימין כמו וורדא בשמאל. אך להרמב"ם שכתב להדיא דיתרת מגבה פסול משום דיתר כחסר. ואזיל לשיטתי' דחסר פסול מצד עצמו. ע"כ יתרת בדרי דכשר משום דהיינו רביתייהו ואעפי"כ אינו משלים משמאל לימין בדרי ואיהו כתב להדיא דפסול חליף משום דחסר בצד הימין. וא"כ קשה אמאי כתב דמשלים וורדא בימין. וצ"ל או דמחלק משום דהוא באותו צד שצריך להשלים וכל מקמא מקרי בדרי. או דיתר בשמאל לאו היינו רביתייהו וע"כ אינו משלים:

ח

ח) ובדברי הרמב"ם יש מקום עיון. שבפרק ח' כתב דחסר אונא בימין טריפה רק כשלא הי' שם וורד בימין ובחסר אונא בשמאל לא התנה כלום משמע דוורדא בשמאל אינה משלמת חסרון שבשמאל כדברי הב"י ז"ל. ובהלכה שלאחרי' כתב שאם נתחלפו האונות במנינן והי' שם שתים בימין ושלש בשמאל בלי וורד מימין או שהי' הוורד עם השלש בצד שמאל טריפה שהיא חסרה בצד ימין. ומשמע דוורדא בשמאל כשר. דאל"כ בלאו הכי פסול אפי' הי' שלש בימין. וכיון דבשמאל אינו משלים על כורחך לאו היינו אורחי'. וא"כ נחשבי' ליתרת בצד שמאל ויפסל. כמו חליף דטריפה משום דחסרה בימין אף דבכלל הריאה אינה חסירה. וה"נ יפסל, וורד בשמאל דבצד שמאל הוא יתר אף דבכלל הריאה אינה יתר. וסבור הייתי לומר דבאמת וורד בשמאל פסול משום יתר כחסר. ומ"מ השמיענו הרמב"ם דאם הי' שלש משמאל דפסול. דבזה הוה אמינא דכשר. דאף אם נחשוב כנטל אחת בשמאל ישתייר שנים משמאל ואינו פסול רק משום דחסרה מצד הימין:

ט

ט) ואין להקשות א"כ למה לי טעמא דחליף תיפוק לי' דהו"ל חסר גמור. שהרי אין כאן אונא בשמאל שישלים דליכא בשמאל רק שני אונות שאחת חסירה מכח היתר שבשמאל היינו הוורדא. ז"א דאי לאו דאשמעינן רבא דחליף פסול והו"א דאונא שבשמאל כאילו עומדת בימין. וה"ה דוורדא שבשמאל כאילו עומדת בימין:

י

י) אלא דהמחבר כתב להדיא דוורד בשמאל כשר ואעפי"כ פסק דוורד בשמאל אינו משלים והוא פוסק כהרמב"ם ועיין בב"י. וצ"ל דהרמב"ם דמכשיר יתרת בשמאל לאו משום דאורחי'. ואף דבגמ' אמר דביני וביני כשר משום כל חיוי ברייתא הכי אית להו. והיינו משום דמקמא אורחי' להיות יתרת דכיון דאינו לעולם יתרת הוא שוב כל יתרת מקמא כשר. ועיין בכרו"פ. ולפי"ז דאף דיתרת מקמא כשר. מ"מ אינו משלים ודינו כמו וורדא בשמאל. והש"ך דמסתפק דאפי' לרמ"א דוורד אינו משלים יתרת ישלים. היינו משום דאיהו מחלק לרמ"א בין שני וורדות ליתרת מקמא דוורד לאו אורחי' ויתרת אורחי'. אבל לט"ז שפיר י"ל דיתרת אף להרמב"ם אינו משלים ועיין לעיל ודו"ק:

יא

יא) שיטת הב"ח דוורד בשמאל כ"ש דמשלים. והא דכתב הר"ן דוורד בשמאל אינו משלים משום דלאו אורחי' היינו דאם עומדת בימין אינו משלים למנין אונות שחסרו בשמאל. דא"כ נצטרך להעמידה בשמאל ובשמאל לאו אורחי'. ומזה למד דאם חסר בימין והוורד בשמאל דמשלים לימין יע"ש. ותמיהני דהא הר"ן כתב עלה וכ"כ הרמב"ם (ולשיטת הב"ח צ"ל דכוונת הר"ן להא דכתב הרמב"ם בחסר בימין דלא הי' שם וורד ואלו בחסר בשמאל לא החנה. ש"מ דבימין אינו משלים לשמאל. וע"כ לא התנה בחסר בשמאל דבשמאל אין דרכו להיות וורד והרי הרמב"ם כתב דאם הי' הוורד עם השלש בשמאל טריפה משום דחסרה בימין. וישלים הוורד שעומד בשמאל לימין:

יב

יב) ונראה ליישב לפמ"ש הרמ"א דאם ארבע בשמאל ושלש בימין טריפה. וכתב התב"ש דזה ג"כ נקרא חסר משום דלעולם צריך להיות בימין עכ"פ כבשמאל. וא"כ הכא כיון דמשלים לשמאל ג"כ (וי"ל דמצטרף לפסול כמו להכשיר וכ"כ הפרמ"ג]. אכתי הו"ל בשמאל יותר. שהרי הוורדא כך הוא משלים לשמאל כמו לימין. והאונות עצמם יותר בשמאל מבימין ודו"ק:

יג

יג) ולפי"ז מה שהקשה הפר"ח על הרמ"א מהרמב"ם. להנ"ל אדרבא איכא סייעתא. ומה שביאר התב"ש קושיתו דאפי' ג' מימין וג' משמאל יפסל כיון דהוורדא בשמאל הו"ל ארבע בשמאל וג' בימין. ולהנ"ל ניחא כיון דמשלים לימין ג"כ הו"ל שקולים:

יד

יד) והתב"ש תירץ דדוקא להכשיר מצטרף ולא לפסול ואיני מבין דבריו דלמאן קאמר. אי להב"י אף להכשיר אינו מצטרף בשמאל. ולהב"ח הא משלים גם לימין ואין יתר בשמאל. ולפמ"ש יתיישב דפשיטא להפוסקים דאם שקולים בימין כבשמאל דכשר. ולמה לא נאמר כמו בוושט דאמרינן דחליף טריפה. והדין דאפי' שניהם אדומים או שניהם לבנים טריפה. וה"נ נאמר דאם בימין רק כמו בשמאל טריפה כיון דצריך להיות יותר הוי חסר וכסברת התב"ש. ולכאורה י"ל דמדקאמר רבא או חליף טריפה משמע דחליף ממש דבימין כראוי בשמאל ובשמאל כראוי בימין. ובוושט דקאמר דאי חליף משמע אף בשניהם שווים ג"כ טריפה. היינו משום דאי חליף משמע רק במעוטו דצריך להיות דוקא פנימי אדום וחיצון לבן ועיין בתב"ש (סי' ל"ג) אבל בריאה משמע מדפסול חליף דוקא דשוים כשר. אלא דקשה לי על זה דהא רבא פוסל יתרת. וא"כ שוים פשיטא דטריפה. דממנ"פ או הוא חסר בימין או יתר בשמאל. ודוקא חליף איצטריך לאשמעינן כיון דמנין האונות בכלל הריאה כמשפטה. אך לפי הנ"ל שפיר משכחת לרבא ג"כ בשקולים באופן שכתב הרמב"ם בעינוניתא בשמאל דעינוניתא משלים לימין ולא הוי חסר אף אם שתים בכל צד. ומשום דיש אונות בשמאל כבימין טריפה כיון דמשלים בשמאל ג"כ וכנ"ל. ומוכח מדפוסל רבא דוקא חליף דשקולים כשר ואף לדידן כשר ודו"ק:

טו

טו) ולרמ"א דעינוניתא אינו משלים הוא משום שכתב רש"י דהוי כחליף. א"כ פשוט שהו"ל להשמיענו בשנים מימין ושנים משמאל ועינוניתא בימין כדרכה דאי חליף כשר דמה שהאונא שלא כמנהגו אינו פוסל. א"כ שפיר הוי בימין יותר ולא הוי חסר בימין. ומוכח דשקולים כשר לרבא:

טז

טז) אולם ק"ל להב"ח מהיכי תיתי נאמר דעינוניתא בשמאל משלים לימין. מאי שנא מחליף דפסול. דבזה לא שייך כל התירוצים. דאם נאמר דהתם משום דמימין לשמאל גרע. הלא ה"נ הו"ל משמאל לימין. ואם נאמר דהתם משום שאין דרכו בשמאל יותר הלא להב"ח אדרבא אם עומד במקום שאין דרכו טפי עדיף. דאמרינן שבודאי הוא ממנין האונות יע"ש בדבריו וה"נ נאמר כיון שאין דרכו בשמאל נאמר דשייך לימין כמו בוורדא בשמאל דאמרינן דשייך לימין וצע"ג:

יז

יז) גם מ"ש למעלה ליישב קושיתי על הב"ח מהרמב"ם דהכא הפסול משום דהוורדא כיון דמשלים לשמאל ג"כ נמצא דלא מהני מה שהוורדא משלים שלא יחשב חליף. לא נראה דודאי להב"ח דס"ל דהא דמשלים הוא משום דחסר אונות. אמרינן דודאי הוורדא הוא ממנין האונות והוורדא חסרה שכן דרכה לפעמים [חסר כאן שני שורות בהכת"י] וא"כ ממנ"פ לטעמו של הב"ח דבריו מופרכים מרמב"ם. ואם נאמר דטעם השלמה כפשוטו דמ"מ יש לה מנין אונות מכל צד כראוי. א"כ שפיר י"ל דוורדא משמאל אינו משלים כיון שאינו במקום שדרכה להיות. ועיין בב"ח ותבין:

יח

יח) ובש"ך הביא ראי' מהא דאין הוורדא שבימין משלים לשמאל דארבע בימין ואחד בשמאל פסול יע"ש. ולפי"ז נראה ברור דהרמב"ם חולק על הרמ"א במ"ש דארבע בשמאל ושלש בימין פסול:

יט

יט) והנה דברי ת"ח נראין מוכרחין לפי דעת רמ"א הנ"ל. דהנה ודאי רבא דאמר דאי חליף טריפה לא כוון לארבע בשמאל ושלשה בימין דתיפוק לי' דיתרת היא ואיהו ס"ל יתיר פסול. ועל כרחין כוון לשנים מימין ושלשה משמאל. אלא דאנו למדין מזה דה"ה לארבעה משמאל ושלשה מימין. וא"כ אם נאמר דד' בימין ואחד בשמאל פסול על כרחין הוא מטעם חסר בשמאל דאין הימין משלים. וא"כ האיך למדין מדברי רבא ארבעה משמאל ושלשה מימין כיון דרבא איירי בשלש משמאל ושנים מימין. ובזה הוא פסול משום חסר אלא ודאי דס"ל דזה לא מקרי חסר כיון דמ"מ יש חמשה אונות לריאה. רק עיקר הפסול משום (דיש בשמאל יותר. וא"כ אין לפסול ארבע בימין ואחד בשמאל משום דיש בימין שלשה אונות יותר. ושנאמר דגם זה מקרי חליף שאונא אחת נחלפה. דהא אי איכא חמשה מימין ושנים משמאל ודאי כשר דכל יתרח בדרי כשר ובלבד שאין בשמאל יותר כמבואר ברמ"א. הרי דאין קפידא בזה. והרמב"ם דלא ס"ל כת"ח ודאי חולק על הרמ"א. ולפי"ז מבואר דרמ"א שפסק דוורדא אינו משלים לאו מטעמי' של רש"י משום שאינו במקומו והוי כחלוף. שהרי להרמ"א על כרחין אף אם האונא הוא שלא במקומו לא מקרי חסר כנ"ל. רק הטעם כמ"ש הש"ך ז"ל כיון דקי"ל חסר וורדא פסול א"כ אם ישלים הו"ל חסר וורדא. וא"כ מ"ש הש"ך דיתרת אינו משלים לרמ"א כיון שאינו בדרי. לפענ"ד אינו שהרי עיקר הטעם דאינו בדרי משום דהו"ל כחליף כמ"ש רש"י. ולרמ"א טעם זה אינו כנ"ל. והש"ך לטעמי' דחולק על הת"ח. ומ"מ י"ל דיתרת אינו משלים כמ"ש לעיל משום דלאו כל חיוי ברייתא אית להו יתרת כמו וורדא בשמאל להרמב"ם כנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף