אבני נזר/יורה דעה/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה יד

סימן יד

ב"ה יום ד' בהעלותך תרנ"ב לפ"ק פה סאכאטשאב.

שלום לכבוד הרב החריף הבקי מו"ה ישראל נ"י האבד"ק זארעמב:

כמדומה לי שהמעשה שהפאדרייטשיק אשר עשה עם הרזאנד להעמיד בשר לאנ"ח בא ללאגער סמוך לקהלתכם ועמו שו"ב. ואינו רוצה לשחוט אצל שו"ב דמתא:

א

א) תשובה. במגילה (כ"ז). יחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר עי"ש מבואר דיחיד אף שדעתו לחזור אינו יכול לפרוש עצמו מהעיר לומר את בני עירי אני זן. ובע"כ נכנס בכללם. כמו כן אין הבא לשם יוכל לומר אצל שו"ב שלי אני שוחט. ובע"כ ישחוט אצל שו"ב דמתא:

ב

ב) וה"מ כשהלאגער בתוך תחום העיר דאז חשיב כבתוך העיר. כדמוכח בחולין (ק"י) דאמר לי' חוץ לתחום אכלתינהו. מבואר דבתוך התחום דינו כמו בתוך העיר. אבל אם הוא חוץ לתחום אף שהוא בגליל שלהם ומנהג הגליל ההיא להיות תחת העיר ההיא בכל הענינים. מ"מ זר הנכנס לשם יכול לומר אין רצוני להיות תחתם:

ג

ג) ואם הי' במקום הלאגער עשרה מישראל. והם תחת העיר שוב גם הבא לשם בע"כ דינו כעשרה האנשים האלה. וגם הוא תחת העיר. אך אם אין שם מנין [אף אם מתקבצים שם מנין מהכפרים אחד מכאן ואחד מכאן כל שאין שם מנין במקומו. היינו שלא הי' שם בתים סמוכים זה לזה בתוך שבעים אמה ושיריים. דבזה נחשבו עיר אחת כמ"ש תוס' עירובין (כ"ז). ובעיר זה יש י' מישראל. חשוב מקום הלאגער עצמו כעיר. וכיון שהם שייכים להעיר. כי כך נתרצו וכך מנהגם. גם הבא לשם בע"כ שייך להעיר. אבל אם היא חוץ לתחום. וגם אין שם עשרה] לא ידעתי מעיקר הדין במה נוכל להכריחו לשחוט אצל שו"ב דמתא:

ד

ד) אך זה דבר פשוט שאנשי העיר יכולים לגזור שלא לקנות בעירם וכן בכל הגליל שלהם בשר מהשו"ב הזר כדי שלא לקפח פרנסת השו"ב שלהם והכנסתם. וגם זאת דאף מן הדין אין להכריחו. מ"מ אינו מהיושר והטוב דסוף סוף מאז הי' פרנסת השו"ב משם. ועכשיו יקופח פרנסתו. ויבצעו תמימים:

ה

ה) אך מ"ש כבודו כי השו"ב יש עליו איסור מכמה רבנים והקצב מענה בפיו כי יש לו רשות מאיזה רב. ע"ז לא אוכל לשפוט מרחוק וראוי שיעמוד לפני איזה רב הסמוך לקהלתכם שאינו נוגע בדבר והוא ידין בדבר:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף