אבני נזר/יורה דעה/ז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר יורה דעה ז

סימן ז

ב"ה יום ג' ראה תרמ"ג לפ"ק.

החיים והשלום וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם נ"י עה"י פה"ד כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י.

א

א) יקרת מכתבך הגיעני. הקשית על הרמב"ם דס"ל נקובת הוושט ופסוקת הגרגרת הוי נבילה מחיים. וכפי שביאר התבו"ש שיטתו דיש חילוק בין איסור לטומאה וקשה אמאי לא הוי ג"כ טריפה דהוא חי ג"כ ככל הטריפות דהא לא מטמא מחיים עכ"ל. והנה לא ביארת דבריך כיון שהרמב"ם חשיב לה כמתה איך יתחייב משום טריפה:

ב

ב) ואפרש דבריך. דלכאורה אין טעם לדבר דכיון שנפסלה עד שלא תועיל בה שחיטה תחשב נבילה] והרי הוא חי כשאר טריפות. אך יש לומר דקיי"ל בכ"מ כל העומד להיות בדבר הנעשה ממילא. כאלו כבר נעשה. אפי' למאן דל"ל כל העומד לזרוק כו' דדוקא בצריך מעשה. וכמו שהאריך החת"ס בדין דיו לס"ת העומד להתאדם. וכן בתפירות תפילין העומד לפסוק וכן בהדס שענביו אדומים פסול כשחורות הואיל וסופו להשחיר דלא חשיב דיו ולא חשיבים תפירות הואיל וסופם להתבטל. והכי נמי לכאורה כל טריפה לא תחשב חיות שבה וכאילו כבר מתה [וכמו הורג את הטריפה פטור דגברא קטילא קטיל]:

ג

ג) אך דאפשר לומר דשאני עומד להיות נבילה דאפשר שתשחט קודם שתמות. ואינו דומה לכל הני דאפי' יהי' כשרים עכשיו. לאחר זמן יפסלו עכ"פ. ע"כ גם עכשיו פסולים. אבל הכא אנו אומרים שאינו נבילה וגם אח"כ אפשר שלא יהי' נבילה. שהרי טריפה ששחטה אינו מטמא. אבל בנקובת הוושט שאינו מועיל בה שחיטה. שפיר אמרינן כיון שעומד להיות נבילה מעכשיו הוי נבילה. וע"כ אפשר לומר דמ"מ לענין זה חשיב חי' שיתחייב גם משום טריפה דחי' וסופה למות. ובזה אין לומר כיון שסופה למות ולא יהי' טריפה. דאדרבא כיון שהיא עכשיו טריפה גם לאחר שתמות לא יפקע ממנה איסור טריפה. ומכל מקום יש לומר דכיון דחשיבה מיתה לענין נבילה חשיב נמי מתה לענין שלא תהי' טריפה. וכענין שאמרו מיגו דהוי דופן לענין שבת כו':

כ"ד בנך הדו"ש וש"ת הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף