אבני נזר/יורה דעה/ו
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
א) מעשה באחד ששחט שור שאינו מסורס ובשעת שחיטה נענע ראשו הלאה, אך לא הגביה למעלה והשו"ב רדף אחריו בסכינו ונשחטו כל הסימנים וגם מעט בשר המפרקת ומסופק השו"ב אם כבר נשחטו רוב סימנים קודם נענוע ועתה הספק אולי השור בנענועו גם הוא שחט עצמו בהרחקת הראש מן הסכין ודומה לכשר ופסול ששחטו ביחד דפסק הרשב"א וש"ע (סוף סי' ג') לפסול. ואף שהש"ך הביא דעת הגהת אשר"י להכשיר. האחרונים העלו להחמיר בשל תורה:
ב[עריכה]
ב) תשובה. נראה דיש נפקא מינה אם תנועת הנשחט הוא היפוך תנועת השוחט. כגון שהוליך הסכין ממזרח למערב והנשחט נענע עצמו למזרח דאז הנשחט שוחט עצמו גם כן. משא"כ אם הוא בשוה לתנועת השוחט דאז אם תנועת השוחט בכל משך הנענוע במהירות מתנועת הנשחט לא פעל הנשחט כלום. ואדרבא עיכב עוד השחיטה. ותדע שאם הי' תנועת שניהם בשוה אז לא הי' שוחט כלום בהליכתו. שהרי אין הסכין מתרחקת מהתי כלל. שכל פעולת השחיטה מה שחוד הסכין עובר על צואר הנשחט ומתרחק ממנו. אבל אם נענע הנשחט בשוה למקום שחוד הסכין. אין משיכת הסכין פועלת. וא"כ אם אינו הולך רק לאט מהסכין הנה יתרון תנועת השוחט על תנועת הבהמה היא השוחטת. נמצא שהנשחט עוד מיעטה כח השחיטה וכשר. אך אם תנועת הנשחט באיזו רגע במהירות מתנועת השו"ב נמצא שהנשחט עשה כל השחיטה והשוחט לא פעל באותו רגע כלום. ואפי' לדעת הגהת אשר"י שהביא הש"ך יפסל בזה:
ג[עריכה]
ג) והנה יצא מזה לדינא. שאם תנועת הבהמה הי' היפוך תנועת השוחט תלוי במחלוקת הפוסקים בכשר ופסול ששחטו. והלכה להחמיר. ואם הי' בשוה אם תנועת השוחט הי' במהירות יותר כשר. ואם תנועת הנשחט במהירות פסולה:
ד[עריכה]
ד) והנה אם נענע עצמו לאותו צד ולא ידע על איזה רגע איזה תנועה הי' חזקה. ושאר שחיטה ידע שתנועתו הי' במהירות. לכאורה יש להכשיר עפ"י דברי התוס' בכמה מקומות בענין הפלוגתא מחצה על מחצה כרוב. אף דא"א לצמצם. אך משום דאי מחצה כרוב הוי שני צדדים להיתר רוב ומחצה. ולאיסור אין כאן רק צד אחד. הכי נמי בזה. שאם הי' באיזה רגע בשוה הרי אז לא נשחט כלום. רק בשאר משך זמן שתנועתו הי' מרובה וכשר. ואין פסול רק אם תנועת הבהמה הי' מרובה. והרי כאן שני צדדים להיתר. תנועת השוחט מרובה גם באותו רגע. שוה בשוה באותו רגע. וצד אחד לאיסור תנועת הבהמה מרובה. וכשר:
הה[עריכה]
ה) אך נראה דהא ליתא שהרי השוחט המושך הסכין ע"כ צריך לדחוק הסכין קצת על הבהמה שאם לא ידחוק כלל יהי' שחיטתו לאט לאט. ובודאי מותר לשחוט בכח רק שיהי' דרך הולכה והבאה. נמצא שאם נענוע הנשחט עם הולכת השוחט לצד אחד בשוה לא ישחוט מצד הלכה רק מחמת דחיקת הסכין למטה ויחשב דרסה. נמצא אדרבה אם תנועתם בשוה פסול ורוב צדדים בפסול. אך אם יודע השוחט שמתחילת נענוע ועד סוף הי' הולכתו במהירות יותר מתנועת הנשחט כשר כנ"ל. ובלבד שהנענוע לאותו צד שהוליך השו"ב את הסכין שאם תנועתה להיפך בכל ענין שחיטתו פסולה כנ"ל:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |