אבני נזר/חושן משפט/מב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר חושן משפט מב

סימן מב

ב"ה יום ב' תזריע סת"ר לפ"ק פה סאכטשאב.

להרב ודייני הרובשויב יע"א.

בדבר שרצו הפרנסים לגרוע מסת השו"ב והיינו לגרוע מכל שו"ב רו"כ אחד ולהוסיף לדייני העיר ובאמתלא כי בית המטבחים רחוק וצריכין המו"צ לילך עם השוחטים לבהמטב"ח ורב מהם הדרך, והשו"ב ממאנים, ושואלים אם יש כח בידם על זה:

תשובה. הנה כתבתם הרבה טעמים להתיר, הא' כי בתשו' הגוה"ק מסאנדז כתב בזה להתיר, ואני אין בידי תשובה זו לראות גופי' דעובדא וטעמו ונימוקו:

הב' כתבתם משום דהוי אומדנא שדעת בני העיר שאם יצטרכו לפי משך הזמן יוכלו לשנות, ובזה אין לומר שהשו"ב לא הי' מתרצים, כי בוודאי השו"ב הי' מרוצים אף באופן זה לגרוע רו"כ מכל אחד, וזה אינו נכון בעיני לומר אומדנא שדעתם אם ירצו, כי מקור אומדנא זו על העתיד הוא מש"ס סוף פרק הגוזל קמא (ק"י) אלמנה מן האירוסין שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק בלא חליצה דאדעתא דהכי לא קידשה נפשה, ומזה למדו התוס' דאמרינן אומדנא על להבא, והנה שם משני הש"ס טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, והדבר פשוט שאין הפירוש שבוודאי ניחא לה ביבם מוכה שחין, דאפי' ביבם שאינו בע"מ מבואר סוף האשה שלום דזימנין דסניא לי', והמזכה גט לאשתו במקום יבם הוי ספק זכות, ואכתי נאמר אומדנא שאם תפול לפני יבם מוכה שחין ותרצה שיעקרו הקידושין למפרע יעקרו, דזה ודאי טובה לה אם תרצה להתייבם לו תתייבם, ואם לא תרצה תצא בלא חליצה, אלא ודאי לא אמרינן אומדנא רק אם הענין בעצמו אומדנא דס"ד במוכה שחין ודאי לא ניחא לה, והכא ודאי אין אומדנא בעצם שאם יצטרכו יוגרע שכר השו"ב, ואולי יקחו ממקום אחר, וכהאי גוונא, רק אומדנא שאם ירצו, והא לא אמרינן:

הג' מה שפלפלתם בדברי המרדכי פ"ק דב"ב אם יכולין טובי העיר לתקן במידי דאיכא תקנתא להאי ופסידא להאי, וזה אין ענין לנ"ד כלל, דהתם בתקנה הכוללת העיר, לא ליקח מעות השו"ב, דשו"ב שנתמנה מבני העיר זכות גמור הוא להם ליקח מכל בהמה כך וכך, וכאילו ירצו טובי עיר לתקן ליקח ממונו של בעה"ב אחד לצורך הקהילה:

ומה שכתבתם בשם תשו' מים חיים שזכות השו"ב אינו רק חזקה, להד"מ, ואדרבה מבואר שם שזכות השו"ב כזכות פועלים [ועדיף ממנה כי פועלים צריכין קנין ודברי ציבור א"צ חיזוק וקנין רק שפלפל משום שלא קיבלו בפירוש השו"ב על תמיד רק סתם, ונאמר שיכולין לסלקם בעת אשר ירצו, וע"ז כתב דזה אינו שאין המנהג לסלק שו"ב רק אם יארע בו פסול, ונמצא שסתם קבלת שו"ב הוא על לעולם, וא"כ דינו כדין פועל שקיבל אותו בפירוש על לעולם:

על כן לדעתי אי אפשר לגרוע שכר שו"ב, רק אם נתגדלה העיר הרבה מאשר היתה בעת שנתמנו לשו"ב ונמצא שנתגדלה שכרם הרבה, ובזה יש לומר אומדנא שאם תתגדל פרנסתם הרבה תגרע משכורתם, אך זה אם גידול זה יותר מכפי הרגיל, אבל אם כפי הרגיל, הלוא גם צורכי השו"ב ג"כ מתגדלים לפי הרגיל לפי הטף:

[וכל זה אם פרנסי העיר מעצמם עלה בדעתם דבר זה, אבל אם הדיינים הם המשתדלים בזה אצל הפרנסים יש לחשוש בזה דין עני המהפך בחררה כו' אך יש בזה תירוץ להדיינים מחמת רבוי טורחם] ואולי תשובת הרה"ג מסאנדז זצ"ל היא על אופן זה אם נתגדלה העיר או נתמעטה כן נ"ל בדינים אלו:

דברי הדו"ש מברככם בשמחת החג. הק' אברהם

.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף