אבני נזר/חושן משפט/טז
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אור ליום ד' ויקהל תרנ"ז לפ"ק פה סאכטשאב.
- שוכ"ט לכבוד ידידי הרב הגאון וכו' שמו נודע בשערים מו"ה יואב יהושע נ"י אבד"ק קינצק.
דבר מה שהקשה כת"ר על הרמב"ם שכתב בע"א שאינו נאמן רק בדבר ברור, ממה שכתב רמב"ם בע"א בשטר וטוען פרעתי הוי מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע משלם, ובאמת רמב"ן חולק עליו מטעם זה:
תשובה. במחכ"ת אינו דמיון כלל, דסוף סוף אם הי' אומר לא לויתי הי' חייב שבועה, עכשיו שאינו יכול לישבע הדין כאילו שני עדים מעידים בשטר דאינו נאמן לומר פרעתי ובנסכא דר' אבא נמי אין עדות העד ברור דאפשר דידי' חטף, ועוד מה דמיון לעד הזוקק לשבועה לשאר ע"א, וע"א לשבועה כשנים ממש, וזה פשוט בפוסקים:
והרמב"ן שחולק עליו משום דאין שטר בע"א טורף ממשועבדים ודינו ככתב יד שנאמן לומר פרעתי דשטר כזה אין חושש להניחו ביד מלוה, וע"כ אף שאם הי' שנים הי' מחייבין אותו ממון, מ"מ כיון שאין מחייבין רק משום חזקה, והשתא ליכא חזקה נאמן לומר פרעתי, דלגבי משועבדים אין עדות העד אחד מועיל ודינו ככתב יד ולא שייך לומר אילו הי' שנים כו' שאם הי' שנים רק לבני חורין כמו שהוא העיד, ג"כ הי' נאמן לומר פרעתי, וכן מבואר בסוף התשובה סי' צ' להדיא, ומבואר שם דבאמת לדעת הסוברים שגם בכת"י אינו נאמן לומר פרעתי גם בזה אינו נאמן עיי"ש, ואף דאית לי' מיגו כיון שהי' חייב לישבע הוי מחוייב שבועה ואין יכול לישבע ומשלם וכמו נסכא דר' אבא, ואינו ענין לדברי רמב"ם בהלכות איסורי ביאה כלל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |