אבני נזר/חושן משפט/טו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר חושן משפט טו

סימן טו

ב"ה יום ג' בשלח תרנ"ח לפ"ק פה סאכטשאב.

שלום לכבוד הרב הדומ"צ מו"ה אברהם יוסף נ"י.

דבר ראובן שנתנה לו חמותו נדוניא אקט חוב על ביתה על ד' מאות רו"כ ונכתב על שם אביו ושוב נצרך ראובן למעות והחליפה לו אקט חוב זה באקט אחר על שענק שיהי' השענק שלו להשכירו על משך שתי שנים ומחצה ונכתב על שם אחיו באשר לא הי' עוד עליו שם גדול בדיניהם והלך ראובן ומשכן אקט זה אצל שמעון על סך שני מאות וששים רו"כ וגם אחיו הי' בא על החתום בכתיבה ומסירה כנהוג על בטוחות, וכבר גבה שמעון מדמי השכירות איזה סך ומגיע לו עוד עם פ"ט סך ק"נ רו"כ, ואח"כ שלח ראובן יד בפקדון שהי' לו מיהודה סך רב ונסע לאמעריקא וכתב מכתב פיוס ליהודה הנגזל כי כעת יגבה מאשר יש מותר בדמי שכירות אשר יהי' עוד להשכיר לשנה ומחצה ולאחר שיגבה שמעון המגיע לו יגבה יהודה המותר, ועתה הדין בין אשתו וחמותו בין יהודה, הנה טוענת שלא הניח בביתו דבר למזונות יחזיקו זה הסך על מזונות בשגם שהמעות מנדוניא שלה, יהודה טוען שמא הניח לה מזונות:

תשובה. הנה הב"י חו"מ סי' צ"ט בשם תשו' רשב"א שבע"ח גובה ממעות נדוניא אפי' הם בעין כיון שקיבלם על עצמו בחוב ואינם עשוים לעמוד בעין, ומה שטוענות מצד שמגיע לה מזונות אינה טענה, דמפורש בסי' צ"ז דאין משאירין ללוה רק מזונות עצמו על שלשים יום אבל לא עבור אשתו ובניו אף שחייב במזונותיהם, ואף בדאיכא תרתי שהיא נדוניא וגם מבקשת מזונות דמאי שנא, וכן משמע ברמ"א שם שאם מעות נדונייתה הם עדיין בידה או ביד אבי' יכולה לתופסן עבור מזונותי' לא זולת זה, ומשום שאין זמן גביית נדונייתה רק אחר מיתה וגירושין:

האומנם כי יש לצדד בנ"ד שהרחיק נדוד ואם הי' כאן והי' יודעין שירחיק נדוד הי' מכריחין אותו ליתן גט אם לא יבא לזמן... כמפורש בסי' קנ"ד סעיף ח' ואם לא בא תוך זמן חלין הגירושין ומחוייב ליתן כתובה, אך מ"מ הא לא גירשה ואין מגיע עדיין גביית הנדוניא, ועיין ב"ש סי' ע"ז דיני מורדת דאפי' במבררת דברי' שמאיס עלי' ודיינינן דינא דמתיבתא שצריך להחזיר נכסי צאן ברזל ואף מעות הנדוניא מ"מ א"צ להחזיר רק בשעת הגט ולא קודם הגט, רק אם תפסה אין מוציאין ממנה, ועל כן בנ"ד נמי אף את"ל שכופין אותו לגרש, מ"מ כל זמן שאינה מגרשה אינו מחוייב להחזיר הנדוניא ממילא בע"ח גובה חובו מהנדוניא, וכ"ש שאינו מחוייב לגרשה בהחלט רק אם לא יבוא:

אך מה שיש לדון בנ"ד מחמת שהאקט שכירות לא נכתב על שמו רק על שם אחיו, ופשוט ששטר זה אינו שטר קנין כי חמותו לא נתכוונה להקנות לאחיו רק לו, והשטר לא נכתב על שמו ושטר שעל שם השליח אינו שטר קנין לדידי' וגדולה מזה כתב הר"ן פ"ק דקידושין בשטר גירושין שלא נכתב בו הרי את מגורשת רק הרי בתך או אחותך מגורשת אף שנעשה לה שליח לא מהני, שצריך שידבר עם הבעל דבר לא שידבר עם אחרים, ולא אמרינן דמה שמדבר עם השליח כאילו מדבר עמה, כ"ש כשכל השטר נכתב על שם השליח, דלא נחשב שטר לדידי', ובמכר כהאי גוונא שנכתב השטר על שם אחרים הכסף הוא הקונה והשטר מועיל לסמיכת דעת, אבל בנ"ד אין כאן כסף. דאין לומר דמה שמחזיר לחמותו האקט חוב שהי' לו על ביתה היא הכסף, דבמה קנה האקט חוב, שהרי נכתב על שם אביו ולא קנה כנ"ל:

ואף אם נתחייבה חיוב שנכתב באקט עליו בשעת התנאי בקבלת קנין כנהוג (דדברים הנקנים באמירה אינו רק באב לא באם כמפורש בש"ע אהע"ז סי' נ"א] אין חזרת האקט מועיל לכסף קנין, דמלוה במכר אינו קונה לדעת רוב הפוסקים, ובש"ע חו"מ סי' ר"ד ס"י יש ב' דיעות בזה ויכולה לומר קים לי שהיא מוחזקת והשטר חספא בעלמא, והרי אין לחתנה ראובן שום זכות בדירות, ואף שמ"מ מגיע לו החוב שהי' לו על ביתה שלא מחל החוב רק כדי לקנות השכירות, וכשבטל שטר שכירות בטל מחילת החוב, ומגיע לראובן החוב נדוניא אצל חמותו, ליתא, דשוב יכולה לתפוס על מזונות כיון שהנדוניא עדיין ביד המתחייב כמפורש ברמ"א שם בשם המרדכי שאם הנדוניא עדיין ביד אבי' יכולה לתופסה, ומפורש בסמ"ע שם בשם מהרי"ו דאפי' על מזונות דלהבא יכולה לתופסה ומה לי אבי' ומה לי אמה, והעיקר שעדיין לא יצאו מתחת יד המתחייב:

וכל זה לפי היסוד דשטר שנכתב על שם השליח לא מהני לקנין, ולכאורה יש לפקפק בזה, לפי דברי ר"ת פרק משילין דהממלא מים לחבירו כרגלי הממלא אף דקי"ל המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו כיון שלא קנה רק משום מיגו דזכי לנפשי' אינו יכול להוליכן אלא כאילו הממלא זכה בהם, ובחי' הר"ן פ"ק דמציעא חקר דא"כ יהי' גם כרגלי מי שנתמלאו לו שהרי קנה הוא בהגבהתו של זה ואינו קונה מידם, ואם מיצעו התחום לא יזיזם ממקומם או שמא עשאו הזוכה לחבירו כזוכה לעצמו לגמרי וחוזר ומזכה לחבירו, עד כאן. ומשמע דהא דהמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו היינו שהשליח זוכה כדי שיזכה חבירו, דשיזכה חבירו תחילה הוי תופס לבע"ח וכו' רק קונה לעצמו כדי שיקנה חבירו, וא"כ גם אם השטר נכתב על שם השליח יזכה השליח בשטר לעצמו כדי שיקנה ראובן. וכמו בשאינו יכול לקנות בתחילה לחבירו משום תופס לבע"ח וכו' תחילת הקנין לעצמו, כמו כן כשאינו יכול לקנות בתחילה למשלח משום שהשטר אינו נכתב על שם המשלח רק על שם השליח קונה תחילה לעצמו כדי שיקנה המשלח, ובזה ודאי נתרצתה חמותו כיון שתיכף כרגע יהי' לחתנה ראובן, כן נראה לכאורה:

אך כד מעיינת בה הא ליתא, שע"כ אין פירוש דברי ר"ת כך דבשאינו קונה רק משום מיגו דזכי לנפשי' קונה תחילה לעצמו, שהרי דברי ר"ת אלו הביאו הרא"ש וטוש"ע או"ח סי' תקצ"ז לפסק הלכה, ובחו"מ סי' ק"ד בטוש"ע מדברי הרא"ש בתופס לבע"ח במקום שחב לאחרים דלא קנה דווקא שאין חייב לתופס ג"כ, אבל אם הי' חייב לתופס ג"כ יכול לתפוס לחבירו במיגו דאי בעי זכי לנפשי' זכה נמי לחברי', והוא מדברי רא"ש פ"ק דמציעא והמרדכי, ובב"י בשם המרדכי דחוב התופס נשאר כשהי' וחוב של מי שתפס עבורו נפרע בתפיסה, ואי אמרת דתחילת קנייתו לעצמו ובע"ח מיני' זכה אך חוב התופס נפקע ולא נפקע חובו של מי שתפס עבורו [ובאמת שלפענ"ד אי אפשר בזה לומר כלל דמיני' זכה, דבמה יקנה האחר, בדיבור בעלמא, בשלמא בשאר מגביה מציאה לחבירו כיון שאין למגביה בה רק מחמת הגבהתו לבד והוא לצורך חבירו קנה מיני' חבירו, אבל זה שקנה במה שנפרע חוב עצמו והחוב אינו יכול להקנות בדיבור בעלמא] וא"כ יהי' פסקי הרא"ש וטוש"ע סותרין זא"ז, אלא ודאי אין פירוש דברי ר"ת שזה מעיקר הדין שהשליח זוכה וחבירו ממנו זוכה רק תק"ח כך בתחומין שיהי' כאילו הי' קונה תחילה לעצמו, אבל מ"מ תחילת קנייתו למשלח, וא"כ כששטר נכתב על שם השליח אי אפשר:

ע"כ נ"ל שאם לא הי' שם קנין על שכירות השענק זולת האקט הזה אין בו ממש ונדוניא יכולה לתפוס למזונות כנ"ל, אך אילו הי' שם קנין בפני עצמו אינה יכולה לתפוס למזונות וגובה יהודה דמי גזילתו:

שוב ראיתי בתשו' שבו"י חלק א' סי' ק"ח שחולק על הב"ש במורדת, שו"ר בשלטי הגבורים פרק המקבל (דפוס זולצבאך קל"ג:) באשת מומר שתובעת כתובתה ונדונייתה מנכסי בעלה באמרה כיון שמן הדין לגרשה הוי כאילו גירשה וכתב שהוכיח בתשובה דאינה יכולה לגבות כתובתה מנכסי בעלה [רק מפני תקנה נגד המומר] ובנדוניא לא כתב כלום, הרי בנדוניא רפויי מרפיא בידי', ועל כן גם בנ"ד רפיא בידי, דיש לומר כיון שנסע למדינת הים ודאי ישאר שם זמן רב וחייב לגרשה ותלוי בספק שלטי הגבורים הנ"ל, לזאת אם הי' קנין ויתרצו בביצוע יקח יהודה ג' חלקים ואשתו רביע:

הק' אברהם.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף