אבן עוזר/שבת/קא/ב

אבן עוזר שבת קא ב

בד"ה נפסקו נאסרו כו' כאלו ר"ה ביניהן. עכ"ל. אבל בספ"ק דעירובין דף י"ז (ע"א) הוכיחו התוס' מזה, (בד"ה עירוב כו') דע"כ נפסקו בחול קאמר ואפ"ה אם חזרו ונתקשרו בשבת חוזר העירוב למקומו, וכן פסק הרא"ש שם, ולכאורה הן נגד דברי התוס' דהכא, ע"כ הניח המ"א בסי' שנ"ה ס"א דברי התוס' בצ"ע וכן בסי' שע"ד ס"א מפקפק על דין התוס' והרא"ש הנ"ל מכח קושיא הנ"ל.

אבל באמת פשוט לע"ד דאין כאן שום קושיא, דכא כתבו לפי האמת לדינא, דאנן קים לן לעיל דף ק' (ע"ב) כרב חסדא דכרמלית משפת מיא משחינן, ולדידי בין הספינות הוי כרמלית, אבל התם הביאו ראיה מדרב הונא, דקשה על רב הונא דס"ל לעיל (שם) כרמלי' מארעא משחינן, וסתם ספינות מהלכות למעלה מי' כדלעיל בש"ש והוי מקום פטור בין הספינות, וגם ס"ל לרב הונא שבת הואיל והותרה הותרה, א"מ ה"נ נימא הואיל והותרה הותרה כיון דמקום פטור הוי בין הספינות, אלא עכצ"ל לרב הונא דנפסקו בחול מיירי ואי אפשר לערב יחד, מידי דהוי אחריץ שבין ב' חצירות דאין מערבין כאחד, וכיון דלרב הונא מוכרחין לומר דהעירוב חוזר למקומו כשחזרו ונתקשרו בשבת, ה"נ רב חסדא ס"ל הכי, דאנן לא חזינן דרב חסדא פליג על רב הונא בדין זה.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף