אבן עוזר/קידושין/ד/א
בד"ה יציאה דכוותי' כו'. התוס' דחו פי' ר"ח. ול"נ פשוט דה"פ בשלמא אי קרא אתי לאשמעינן דכסף קידושין דאבוה הוא. ע"כ קרא לא אתי אלא לנערה. דקטנה כבר ידעינן מאת בתי נתתי לאיש. ע"כ יציאה דכוותיה קא ממעט דכמו דיציאה מאדון לא משכחת לה אלא בנערה. אף כאן לא מיירי אלא בנערה כדפי', אבל אם ככף דידה הוי. וקרא אתי לאשמעינן דאשה מיקדשא בכסף. א"כ דין זה צריך לקטנה כמו בנערה ולא הוי יציאה דכוותה. דבאדון דוקא בנערה משתעי. ובקידושין ע"כ אשמעינן בין קטנה ובין נערה. וא"ש הא דפריך והא לא דמי האי כו' זה נ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |