אבן האזל/תפילה/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבן האזלTriangleArrow-Left.png תפילה TriangleArrow-Left.png יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
רבי ישעיה ברלין
רבי עקיבא איגר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

ומתחילין יברכך, וש"ץ מקרא אותם מלה מלה והם עונין שנאמר אמור להם עד שיאמר.

פי' הכ"מ דהיינו שהכהנים יתחילו בעצמם יברכך והש"ץ מקרא אותם אח"כ שאר התיבות, ובב"י בטור סי' קכ"ח כתב דאף דהיה אפשר לפרש דמקריא אותם מן יברכך ולא יחלוק על שאר הפוסקים, וכן מפורש בפיהמ"ש בברכות ל"ד כפי הגירסא שלנו מ"מ דחה הב"י הך פירושא משום דבמצרים ובאה"ק מתחילים הכהנים יברכך ואח"כ מקריא אותם הש"ץ ד', ואומרים שם שבגירסתם בפיהמ"ש בלשון ערבי שהוא אמיתית כתוב כן, ע"כ דברי הב"י, ובטעם הדבר כתב דכיון דכל מה שהש"ץ מקריא הוא כדי שלא יטעו א"כ בתיבת יברכך ליכא למטעי והנה ראיתו דלשון ערבי מדוייק יותר אינו מוכרח ובגירסתנו מפורש באופן שלא שייך טעות להמעתיק דכתב ומשים בפיהם שלש ברכות אות באות ש"ץ אומר יברכך ויענו הכהנים יברכך וכו'. וע"כ נפל טעות באיזה נוסחא ויתכן שבמצרים תיקנו בשביל פירושם בדבריו בהלכותיו לכן נברר דבריו כאן.

והנה פי' הכ"מ קשה א' במה שפי' בטעמא דאינו מקריא יברכך משום דמקריא בשביל שלא יטעו וביברכך ליכא טעות, ובאמת הא דמקריא אינו בשביל טעות דהרמב"ם כ' להדיא דהוא מקרא דאמור להם עד שיאמר להם, ואפי' אם נאמר שהוא אסמכתא מ"מ אם הדרשא לא היתה מסכמת עם הדין לא היה הרמב"ם מביאה, דמדרשא דאמור להם בודאי משמע דהוא על כל הברכת כהנים ודרשא זו ליתא בגמ' ולא בספרי ובתוס' מביא זה ממדרש טעמי חסירות ויתירות ובודאי אם הוא אסמכתא וגם סותרת עיקר ההלכה דבשביל טעמא דלא יטעו אינו מקריא יברכך לא היה הרמב"ם מביא דרשא זו, עוד יש להוכיח דלפי פי' הכ"מ דאינו מקריא יברכך, מוכרח למחוק גירסתנו שהיתה גם לפני הכ"מ בהל' ה' אין המקרא רשאי להקרות לכהנים, והכ"מ גורס לקרות כהנים וכמו שהוא בגירסתנו בגמ', אבל בגמ' איתא אין הקורא, וברמב"ם איתא אין המקרא, ועל אמירת כהנים אין שייך לקרותו מקריא והי' להרמב"ם לכתוב ש"ץ, כמו שכ' להלן.

עוד פי' הכ"מ דואין הכהנים רשאים להתחיל בברכה הוא ברכת אקבש"א ומפרש דמקודם קורא כהנים ואח"כ מברכים הכהנים ברכת אקבש"א וכמו שהוא מנהגנו, ובאמת ברמב"ם מוכח להדיא דאינו סובר כן וא"א לפרש כן ברמב"ם, חדא דאכתי לא כתב הרמב"ם ברכת אקבש"א וכ' זה בהל' י"ב, ומשמע משם דאין אומרים זה באופן שישמעו הצבור דהא כלל זה עם יהי רצון ע"ש, ב' דמוכח מדברי הרמב"ם דברכת אקבש"א מברכים קודם שיחזירו פניהם, וקריאת כהנים מוכח מדבריו דהוא אחר חזרת פניהם ודלא כמנהגנו.


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.