אבן האזל/חנוכה/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבן האזלTriangleArrow-Left.png חנוכה TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין.

לא מאחרין ולא מקדימין, כתב הרב המגיד יצא לו ממה שאמרו בשבת דף כ"ג ע"ב תנא ובלבד שלא יקדים ולא יאחר והוא מפרשה בנר חנוכה עכ"ל, ונ. ב. ונראה דהא דהכריח הרמב"ם לפרש דאיירי בנר חנוכה ולא כפשוטו דאיירי בנר של שבת, הוא משום דאמרינן בברכות דף כ"ז ע"א דרב מצלי של שבת בערב שבת מבעוד יום, ופסק כן הרמב"ם בפ"ג מהל' תפלה ה"ז, הרי מוכח דמותר להקדים בקבלת שבת וע"כ דהברייתא קאי לענין נר חנוכה, ובאמת התוס' בברכות שם תמהו בזה עיי"ש.

אכן אכתי צ"ע היאך יפרש הרמב"ם הגמ' בשבת דאיירי לענין נר חנוכה, דהא להדיא איירי בענין נר שבת דאמר שם דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת א"ל ר"י תניא לא ימיש עמוד הענן יומם מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש כו' סברה לאקדומה א"ל ההוא סבא תנינא ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר, הרי מבואר דאיירי לענין נר של שבת, ונראה דהרמב"ם מפרש עובדא דרב יוסף בשבת חנוכה וסובר כשיטת בה"ג המובא בר"ן דנר חנוכה קדים לנר שבת דמכיון שהדליק נר שבת הוי בזה קבלת שבת, ולכן היתה מאחרת נר של שבת מכיון דאין להדליק נר חנוכה לפני שקיעה"ח, וא"ל ר"י דאין לאחר נר שבת מלא ימיש וסברה היא לאקדומי נר שבת ולהקדים עוד יותר נר של חנוכה וא"ל ההוא סבא אין מקדימין ואין מאחרין לנר חנוכה, ולכן אי אפשר להקדים נר שבת דבהכרח נצטרך להקדים נר חנוכה כשי' הבה"ג.

ט[עריכה]

עיין בלח"מ ובמש"כ בתוך דבריו וז"ל ונראה דכונתו היא דאע"ג דהאי לא דמי לגמרי לקינסא דאע"ג דבקינסא איכא בזוי הכא ליכא בזוי דבקינסא זה דאנו מדליקין אינה היא עצמה המצוה אלא שאנו מדליקין בו הנר מצוה וא"כ ודאי דהתם איכא בזיון אבל הכא אלו המעות הם עצמם הם המצוה שהרי עליהם מחללין המעשר וכו', ונ. ב. עי' בחידושי הרמב"ן שהוכיח מהא דאמרינן דאם הנחה עושה מצוה אסור מוכח דבקינסא אסור וא"כ מוכח דאפי' בכה"ג דמע"ש אסור דהוא דמי ממש לזה.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.