אבן האזל/בית הבחירה/ה

אבן האזל ‏ בית הבחירה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

לפנים ממנו סורג מקיף סביב גובהו י' טפחים, ולפנים מן הסורג החיל (גובהו) עשר אמות ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חיל וחומה זו חומת העזרה.

כתב הכ"מ ומ"ש ועליו הוא אומר בקינות ויאבל חיל וחומה, בפרק כיצד צולין דף פ"ו עכ"ל, ודבריו תמוהים דהתם איתא כן בגמ' במה דפריך על רב דאמר גגין ועליות לא נתקדשו מהא דתנן החלונות ועובי החומה כלפנים בשלמא החלונות משכחת לה דשויה לקרקע עזרה אלא עובי החומה היכי משכחת לה, משכחת לה בבר שורא דכתיב ויאבל חיל וחומה, ואמר ר' אחא ואיתימא ר' חנינא שורא ובר שורא, ופירש"י חומה קטנה לפנים מן החומה הגדולה והיא נמוכה ושוה לקרקע העזרה, שקרקע העזרה הולך וגובה ועולה במעלות, ומבואר דהחיל הי' בפנים חומת העזרה וע"ז תנן עובי החומה כלפנים, וא"כ איך הביא הרמב"ם פסוק זה על החיל שהי' חוץ לחומת העזרה,

לכן צ"ל דהרמב"ם אינו מפרש כפירש"י וקרא דויאבל חיל וחומה קאי על החיל שהוא חוץ לחומת העזרה, וע"ז אמר ר' חנינא בר שורא שהיא חומה קטנה מבחוץ לחזק החומה הגדולה אלא דהגמ' מייתי מהך קרא דכמו דהי' חיל חוץ לחומת העזרה לחזק החומה ה"נ הי' בפנים, ומדויק לשון הכתוב ויאבל חיל וחומה מקודם חיל ואח"כ חומה, וראיתי שהאבן עזרא באיכה פי' ג"כ דחיל הוא על החיל שהי' חוץ לחומת העזרה,

יא

היורד לבית הטבילה בלשכה זו היה הולך במסבה ההולכת תחת המקדש כולו והנרות דולקות מכאן ומכאן עד שמגיע לבית הטבילה.

תחת המקדש כולו וכו' ראיתי בגליון הרמב"ם של הרב החכם מוהרי"ז הורביץ ז"ל בעהמ"ח ס' "ארץ ישראל ושכנותיה" שהעיר דבתמיד ריש פרק א' כתב המפרש אמתני' דתנן במסבה ההולכת תחת הבירה דכי היכי דפליגי ר' יוחנן ור"ל בעלמא דר' יוחנן סבר מקום יש בהר הבית ובירה שמו, ור"ל אמר כל הבית קרוי בירה ה"נ פליגי הכא וא"כ פסק הרמב"ם כאן כר"ל, ובפ"ז מהל' מעה"ק הל' ד' כתב והמקום השני בהר הבית ושמו בירה והוא כר' יוחנן, והיא הערה שצריכה ישוב, אך באמת הרמב"ם סותר משנתו גם במקום אחר דפלוגתא דר' יוחנן ור"ל איתא בזבחים לגבי שרפת חטאות החיצוניות ובזה הוא דברי הרמב"ם בהל' מעה"ק הנ"ל, ועוד פליגי בריש יומא לענין מפרישין הכהן השורף את הפרה, ובזה פסק הרמב"ם בפ"ב מהל' פרה הל' א' שמפרישין אותו ללשכה מוכנה בעזרה וזהו כר"ל, ובפיהמ"ש פ"ג דפרה משנה א' כתב להדיא ושם המקדש כולו בירה אמר הפסוק הבירה אשר הכינותי וזהו כר"ל דמייתי הך קרא בזבחים שם, ועוד איתא בפסחים דף פ"א ע"ב במתני' נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה, ובגמ' דידן לא מייתי ע"ז פלוגתא דר' יוחנן ור"ל, ובירושלמי מייתי לה (אלא דבירוש' איתא בדברי ר"ל כל הר הבית קרוי בירה ונראה שהוא ט"ס וצ"ל כמו בבבלי כל הבית דבירוש' נמי אמר דטעמא כדי לפרסמו ואיזה פרסום אם ישרפו חוץ להר הבית וגם א"א לפרש לפי"ז מתני' דפרה ללשכה שע"פ הבירה ולכן ע"כ דתיבת הר ט"ס) והרמב"ם בפ"ד מהל' קרבן פסח כתב שורפין אותו לפני הבירה ולא פירש, אבל בפיהמ"ש כתב להדיא שישרפו אותו לפני המקדש.

והנה בעיקר ההלכה בפ"ז מהל' מעה"ק שכתב והמקום השני בהר הבית ושמו בירה זהו מבואר בגמ' בברייתא דתני לוי, אלא דבברייתא לא תני דמקום זה בהר הבית ששורפין בו חטאות הנשרפות שנפסלו ביציאתן שמו בירה רק דהרמב"ם מפרש כן במתני' דמה דתנן ושלא כמצותן נשרפין בבית הבירה דזה קאי על נפסלו ביציאתן ששורפין אותן בהר הבית, ורש"י מפרש בהא דתנן נשרפין בבית הבירה, פעמים בהר הבית פעמים בעזרה, ומוכח דסובר דלרב נחמן וכן לברייתא דלוי מה דתנן בבית הבירה אתרווייהו קאי, אבל הרמב"ם כתב הא דבבית הבירה דוקא על הנשרפין חוץ לעזרה ומפרש כאן כר' יוחנן, והנה לרב נחמן דהנ"מ בין קודם זריקה לאחר זריקה ודאי מיושב דבמתני' דתנן ואם אינן נשרפין כמצותן משמע דהוא כבר אחר זריקה שיש עליהם כבר דין פרים הנשרפין, אבל לברייתא דלוי וכן פסק הרמב"ם דתליא באירע פסול אחר יציאתן אינו מבואר דמנ"ל לפרש מתני' דהכונה בבירה שבהר הבית ואירע פסול ביציאתן, ונראה דכיון דבעזרה שורפין ג"כ כל פסולי ק"ק ואימורין א"כ למה תנן כאן לשון נשרפין בבית הבירה, וע"כ דהוא מקום מיוחד חוץ לעזרה, לכן מסתבר יותר דכונת מתני' הוא בהבירה שבהר הבית, וכיון דלהלכה אין נ"מ אלא בפירושא דמתני' ובאמת תרווייהו קרי בירה, לכן נראה להרמב"ם לפרש כאן כר' יוחנן אף דבפסחים ובתמיד מפרש כר"ל ולפי"מ שנבאר דשם גם ר' יוחנן לא פליג בזה לתלמודא דידן.

עתה נבאר מה דפסק כאן ובפ"ג מהל' פסח דבירה הוא כל העזרה, והנה כבר כתבנו דבבבלי בפסחים לא הביא מחלוקת דר' יוחנן ור"ל ונראה דהבבלי סבר דכאן ודאי הכונה לפני העזרה דכיון דהטעם הוא כדי לביישן וצריך מקום פרסום א"כ לפני הבירה שבהר הבית אינו מקום פרסום ודוקא לפני העזרה שפיר הוי מקום פרסום, וכן בהא דבהלכה שלפנינו אף דהמפרש במס' תמיד כתב דתליא בפלוגתא דר' יוחנן ור"ל, אבל כיון שבגמ' לא הוזכר וכן הרמב"ם בפי' המשנה כתב דתחת הבירה הוא תחת המקדש, שפיר יש לומר דכאן ליכא מחלוקת כלל דלא שייך לפרש במסיבה ההולכת תחת הבירה דזהו תחת הבירה שנמצאת בהר הבית, דאיזה סימן הוא ומאי נ"מ אם המסיבה הולכת תחת בירה זו בשלמא אי מפרשינן תחת המקדש קמ"ל בזה דמחילות הפתוחות לחול לא נתקדשו, וכמו שכתב המפרש וכן כתב הרמב"ם בפיהמ"ש דהוא משום דמחילות לא נתקדשו, וכן אי הוי תנן במסבה ההולכת תחת הר הבית הוי קמ"ל דאף שהמסבה פתוחה להלשכה שיש בה עכ"פ קדושת הר הבית מ"מ מותר לבעל קרי לילך שם, אף דמהר הבית משלחין בעל קרי כמו שהוכיח המל"מ בפ"ז הל' ט"ו, אבל איזה נ"מ אם המסבה הולכת תחת הבירה שבהר הבית, לכן ודאי הכונה בירה כאן הוא המקדש דזה פשוט דבירה סתם אפי' לר' יוחנן אפשר לפרש על המקדש כדכתיב אל הבירה אשר הכינותי וכמו שאמרו תנו עיניכם בבירה ביומא דף ט' והערוך הביא זה לפי מה שפירש דבירה הוא המקדש, וע"כ דפלוגתא דר' יוחנן ור"ל הוא רק בזבחים דף ק"ד ובריש יומא גבי כהן השורף את הפרה, והנה בזבחים מפרש ר' יוחנן כן משום דמפרש מתני' על אחר יציאתן, אבל בריש יומא גבי מפרישין הכהן השורף את הפרה באמת ליכא טעמא למה אינו מפרש ר' יוחנן הבירה כפשטה דקאי על העזרה כיון דזה ודאי דכל המקדש קרוי בירה כדכתיב הבירה אשר הכינותי.

ונראה דהנה בפסחים דף פ"ה אמר רב גגין ועליות לא נתקדשו ופריך מהא דאמר רב משום ר' חייא כזיתא פסחא והלילא פקע איגרא ומשני ושו"ט בגמ' טובא ומשני כל מה דמקשי על הא דרב, ובירושלמי בהך פרקא איתא רב שאיל לר' חייא רבא גגות ירושלים מה הן א"ל מן מה דמתלין מתלא פסחא כזיתא והלילה מתבר אגרייא הדא אמרה גגות ירושלם קודש, אח"כ אמר ר' ירמי' ר' מיישא ר' שמואל בר' יצחק בשם רב גגות ירושלים חול, ומבואר דיש מחלוקת בזה, וא"כ אפשר דר' יוחנן סבר דגגין ועליות נתקדשו וא"כ א"א לפרש ע"פ הבירה ע"פ העזרה דהא אין ישיבה בעזרה, וכמו דמוכיח בגמ' ביומא דף כ"ה דלשכת הגזית חציה בחול ופתוחה לחול מטעם זה, אבל הרמב"ם דפסק דגגין ועליות לא נתקדשו משום דהכי היא סוגיא דבבלי בפסחים שפיר מפרש הא דע"פ הבירה כר"ל וכפשטה דסתם בירה היא המקדש.

ועכשיו מיושבים כל המקומות דבהא דריש תמיד שהיא בהלכה שלפנינו כבר כתבנו דגם ר' יוחנן מפרש שהוא המקדש, וכן בפסחים דף פ"ב לפי הבבלי גם ר' יוחנן לא פליג מדלא מייתי ע"ז הפלוגתא, ובזבחים דף ק"ד דפליגי להדיא יש לומר דר"ל לא סבר כברייתא דתני לוי, וסבר דאין חלוק ותמיד שורפין בעזרה, אבל לפי"מ דמייתי אח"כ בגמ' ברייתא דתני לוי ע"כ דנפרש המשנה כר' יוחנן, וכן כתב הרמב"ם ואפי' אם נימא שהוא דוחק דר"ל פליג אברייתא או לא ידע לה ונאמר דמפרש מתני' בנפסלו קודם יציאתן, מ"מ לא קשה במה דפסק הרמב"ם כר' יוחנן, דר' יוחנן ור"ל הל' כר' יוחנן, אבל בריש יומא כיון דבסתמא צריך לפרש כר"ל דהבירה הוא המקדש, וכן מסתבר שכמו לשכת פרהדרין שהי' בעזרה רק שפתוחה לחול ה"נ הלשכה של הכהן השורף את הפרה, ולכן ע"כ מה דאינו מפרש ר' יוחנן כן הוא משום דסבר גגין ועליות נתקדשו וכר' חייא בירושלמי אבל לדידן שפיר מפרשינן דהבירה הוא המקדש כפשוטו, וכן פסק הרמב"ם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.