אבן בוחן/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבן בוחן יד

פרק יד

טוב ה׳ ומטיב אצל מכבודו על ברואיו. שלח אור להאיר בקרב איש ולב עמוק. הוא נר אלהים נשמת אדם. והאדם לא ידע ערכה. ובחמת רוחו יכבנה. וירמסנה לארץ למען כבות שרידי רשפיה. ולא התבונן כי חומס שארו ונפשו הנהו:

מי כמוך באלהים תולה ארץ על בלימה. מאבני בהו הטבעת אדניה מהמה יסדת מכוניה. אתה נותן נשמה לעם עליה. בוחנת הטוב מן הרע. נשמת האדם ממקבת בור כפיך. מאור לבושך לוקחה זאת. נר אלהים חופש חדרים ימלאו תעלומות חכמה. ותשימנה במבחר החמרים למען יגה שביב אשה. ותהי בקרבנו כפתילה דולקת בתוך עששית זכוכית להיות אורה מתפשטת מבית ומבחוץ. והאדם לרוע בחירתו ינופף ידו משיב הרוח לכבות נרו עד שידעך באשון חשך. ואם לא יכבה באלה נותן אצבעו עליה עד בלתי השאיר לה שריד. ככה יעשו בני אדם כפויי טובה. כי יתן ה׳ את רוחו עליהם. צוד צדוה כציפור לבלעה חנם. אחה האל בדעה ובהשכל בורא נפשות רבות וחסרונן. מאתם יצא מידם היתה זאת להם לאבד טובה הרבה. ה' נותן כבוד חונה בצור' גויה. ופושעים וחטאים ימירו כבודם בלא יועיל עד שבו אלילים אלמים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף