אבן בוחן/טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבן בוחן טז

פרק טז

יגיד כי מקור רוע המעשים מהגוף יצא. והנשמה זכה היא ולא עוון לה. אמנם כנחש ערום הגוף. יפתה אותה ויוכל והנשמה תאשם בשמעה מרמות פיו. (והעזין) [והאזין] לקול דברו ללכת אחריו. לכן ישים דבריו אל הלב מושל הגוף ומלך האברים. ויוכיח על פניו דרכיו ומעלליו:

אבל טרם חטאי אני מזכיר אשיב אל לבי. ואשא משלי ואומר. אח ואחות עזר כנגדי המציאני יוצרי מבטן. לבל אשב בדד ולא אהיה לבדי. אחותי הקטנה פיקחת הנפש המדברת ניתנה בי טהורה היא ותהי לצדי. ושדים יש לה למען ארוה בכל עת משוד תנחומיה ממיץ לשדים. ואחי אח קטן בכור שטן לקראתי. לב טהור היה חף בלי פשע בתחילת בריאתו. למען הראותי הדרך אור לנתיבתי. נטע שורק היה מראש. ויוציא אשכלות מרורות ענבי ראש. ויזן זנות יין ותירוש. ותזן גם היא אחריו אחותי אדוקה בו קשה לפרוש. מרה באלוהיה. חללה יפעתה. ותעד נזמה וחליתה. נאפופיה בין שדיה ותזנותה. הזאת היא שיאמרו נפש המשכלת. היתה בעוכרי וגרמה לי מות ומשכלת. אחי ואחותי אותי שכלתם. נשמתי גדרה פרצה הסירה מסוכתה. נפשי יצאה ממחיצתה. כי הניא אחיה אותה. לב רע יועץ ובליעל משפיל ומרים. כי אחר כוונת הלב הן הן הדברים. לכן אתוכח עמו לבדו עפעפי יישירו נגדו. יען מצאתיו לב האבן קשה ורע מעללים והוא כלבי. אולי יראה ה׳ בעניי ולב טהור יברא לי ורוח נכון יחדש בקרבי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף