אבן בוחן/ח
|
< הקודם · הבא > |
העולם ים גדול ורחב הידים. והאדם ספינה משוטטת בתוכו. מתוקנת המלאכה. לית נגר ובר נגר בחרושת עץ יעשה כמוה. פועלי הטבע בכח אלהי המה בוניה. המה כללו יפיה. רב החובל בה ומנהיגה רוח האדם בקרבו. ומלחיה כחות הנפש כל תופשי משוט. ומעשים שבידה המה רכולתה. זאת הספינה מהלכה ומסעיה משפת הים אשר היא נקודת הלידה אל המיתה אשר היא נקודת השפה השנית. אורך הדרך מהלך שמונים שנה. אשר הם החיים הטבעיים לגבורות. והעולם האחר המדינה אשר על שפת הים השנית. אשר אליה מגמת האניה עם אנשיה. ובמדינה הזאת שערים פתוחים לים. ומקצתם פתוח לרוח האורה ושמדו וששון. וקצתם אל מעוף צרה וצוקה וחשכה חשך וחלקלקות. ומלך עליה. מלך גדול וצבא עמו. ה' צבאות שמו. זאת המדינה אליה כל בשר יבואו מסוף העולם ועד סופו. אך הדרך אליה רב השבושים וסכנות כי הים הולך וסוער מפני רוח רעה הבאה אליו מכל צד. זה הים אדירים משבריו. שם אניות יהלכון עלהם יעברו הנסיונות העצומות. רוכבי פלגיו השטים אותם נפשם ברעה תתמוגג. כל חכמתם תתבלע. או שבולת ישטפנה או שודדים ישוללוה. או שגגת השוכב בראש חבל ומלחיו בל יחזקו כן תרנם ולעת נכון בל יפרשו נס.
(והנמשל באלה דרך כלל אין תכלית לדברים המקצרים החיים. אולם השטיפה בזוטו של ים הם מחמדי העולם שישקיעוהו בתענוגות בני אדם. ואולם השודדים שישוללוה בדרך הם המונעים הבחיריים וההכרחיים אשר יפשיטו כתונת הפסים. ותלאות הזמן הדופקים על פני האדם. ואולם שגגת מלחיה וחובליה היא רוע הנהגות הכחות המנהיגים הגוף בכיוון הדרך ושערי אורה. אם מחסרון הבחינה או מהתרשלות או משקיעות בתאוות. לא יוליכנה יפה ולא יכוון בטוב דרכו ללכת אל עיר מושב נוכח שערי ההצלחה. ויטעה ויגיע עד שערי מות כל באיה לא ישובון. ואחר כל אלה הפסד הקנין שיחשוב שהביא סחורה יקרה מזמרת הארץ מחלבה ומשמנה. והביא עמו הבל הבלים שאין בם מועיל. ואם הם בעיניו נחמדים מזהב ומפז. היקח מן הבא בידו מנחה אל המלך נשיא הארץ. והנמשל בזה אמנם הוא שיש בעולם יחשבו שעלה בידם קנין נכבד מדברים פחותים. עושי החרוזות והמליצות והשירים וחכמת הרפואות והאצטגנינות. ובאלה ידמו לנפשם להמלט בית המלך מכל היהודים העוסקים בתורה ובחכמה ובידיעת הנסתרות).
ואתה בן אדם אודיעך עוד חסד ה׳ עליך. הנותן לך כח תלך נדרך נכוחות. ישליטך ביכולת רחב למשול בגאות הים. בי תקח בידך אמונה ישרה. ומעשים הגונים למטה ישע אשר תעשה בו את האותות על הים. ואם ככה את עושה תישר בעיני השם. נטה ידך על הים ובקעהו לשבעה נחלים. ותדרוך בנעלים ככל אות נפשך. אז יכין לך השם רוח צח שפיים. רוח חן ותחנונים תנהל הספינה לאטה. הרשות בידך להקים סערה לדממה לכשתרצה. בשוא גליו אתה תשבחם. להפיק רצונך ישמחו כי ישתוקו. לא תירא מפחד שוללים ה׳ שומרך. לא תפחד מאבן נגף ה' צלך. וכי תקרב אל עיר ה׳ שמה תכנס דרך אולם השער הפונה לחי עולמים. צדיקים יבואו בו. ורבבות קודש אלפי שנאן יקדמון למשאל בשלמך. יבואך מלך שתשלום שלו דדריו וראך ושמח בלבו. ומעשיך יקרבוך להשתחוות לו. מעשיך יזכוך לבקר בהיכלו. וישבת שם עד עולם:
ויוסף המייסר שאת משלו. העולם בנין ישן רעוע פרוץ מרובה על העומד. ברוח מצויה ינועו אמות הסיפים. רוח קמעה מקרקרת קירות הבית דא לדא נקשן. ואתה בן אדם ע״כ אתה עובר תחתיו מאז היותך עד שובך אל האדמה. ואין לאל ידך להנצל מפחד מפולת ומזיקים ירקדו שם. בהם יוקשים בני בליעל ופושעים יכשלו בם. ואם כמה פעמים עברת ואין פגע רע כי עצור עצר ה׳ בעד כל רוח למען נסותך ולא היה בך לב לדעת כי מנסה ה' אלהיך אותך. מה תעשה בהוציא ה' רוח מאוצרותיו גדולה וחזק מפרק הרים. כי יקום ה׳ כהר פרצים. ברוחו הקשה יהרוס בעברה מבצר משגב חומות וחיל. יגיע לארץ. כל בחן ועופל. יקחוהו אופל. איך תבטח אחרי נפלם בפרצות הנתוצות אשר אתה יושב בהנה. אנה פניך מועדות לנוס שמה ביום ההוא. אתה באשר אתה שם כאחד מחלקי החורבה הנה הנך. וכי תאמר אין טוב כי אם המלט אמלט בירכתי המערה לפנים ממערה. גם שם לא ינוח לך מפני רוח רעה בנפול החומה חחתיה ונשקעה בתחתית הארץ איפה מפלט לך. אם מוסדות הרים ירגזו מפני פחד ה׳ מגערתו ינוסון. מה יועילך גלגול מחילות. אם השתות יהרסון. מה יסכן לך כי תשים בסלע קינך. אם רוח נסע מאת ה׳ משבר סלעים. אף כי מעון יסדת בנקרת הצור. גם הצורים נתצו ממנו. מה בצע אם בגבעה בית מנוס כוננו ידיך. אם הגבעות התקלקלו. ואם לבך ישיאך לאמור אשכנה באחרית ים לא אירא בהמיר ארץ בנפול מגדלים. מה יושיעך זה בהרעיש השם את הים ואת היבשה ועבר בים צרה ותוכחה ונאצה: